גומות חן בלחיים נחשבות לחינניות ומקושרות למראה צעיר ומושך.

גומת חן בלחיים

יצירת גומות חן

כל גומת חן בלחי היא שקע קטן בעור הנגרם על ידי צורה מיוחדת של אחד משרירי הפנים, הקרוי שריר הזיגומטיקוס הראשי (Zygomaticus Major). בצורתו הרגילה לשריר זה ראש אחד, המתחבר לזווית הפה בכל צד. בצורתו המיוחדת קיימים לו שני ראשים: הראש העליון מתחבר מעל זווית הפה והראש התחתון מתחת לזווית הפה. כתוצאה בפעילות הראש התחתון נוצר שקע בעור בזמן חיוך, היוצר את המראה של גומת חן.

גומות חן בלחיים הן תורשתיות. בדרך כלל קיימת גומת חן בכל לחי, ואילו הופעת גומת חן בודדת נדירה יותר. לעתים, גומת חן שהיתה קיימת בתינוק נעלמת עם התארכות השרירים בפניו תוך גדילתו.

יצירת גומת חן בלחי מבוצעת בהליך פשוט שאינו מצריך הסרת רקמה ושומן מחלל הפה. הטיפול אורך זמן קצר, ההתאוששות קצרה, תופעות הלוואי לא משמעותיות, אחוז סיבוכים קטן וריפוי טוב מאד. הפעולה ניתנת לביצוע במסגרת המרפאה.

ראיון על יצירת גומות חן בלחי עם דר' דן רגב

גורמי סיכון אפשריים

גורמי סיכון עיקריים ליצירת גומות חן הינם נטיה לדמם מוגבר (עקב נטילת מדללי דם או טיפול הומיאופתי) וארועי פצעי חום (הרפס) בפנים בעבר: כל טראומה לעור הפנים (כולל ניתוח גומות חן) יכולה לעורר ארוע דומה. מומלץ להפסיק נטילת מדללי דם, ויטמינים ואומגה 3 כשבועיים טרם הפעולה. כמו-כן באם הינך סובל/ת מארועי הרפס חוזרים בשפתיים עליך לקבל טיפול מונע נגד הרפס במשחה או בכדורים שלושה ימים לפני ושלושה ימים לאחר הפעולה. צורת הטיפול המונע נובעת משכיחות ארועי ההרפס וחומרתם.

בייעוץ לקראת פעולת ניתוח גומות חן אשאל אותך לגבי בעיות בעור הפנים, בפה ובחניכיים, כולל הופעת הרפס (פצעוני חום). אני אבדוק את סימטריית וצורת הפנים והלסת התחתונה. היות וגומת חן בלחי אמורה להופיע בחיוך יש משקל רב לצורת החיוך והסימטריה שלו. למשל, פסים או קמטים אורכיים בחיוך בשילוב לסת צרה ופנים רזים יצביעו על גומת חן מאורכת מאד.

עליך להבין היטב כי יצירת גומת חן אינה אמצעי להעלאת הביטחון העצמי: עלולה להיווצר התוצאה ההפוכה. כמו-כן השליטה על צורת גומת החן אינה מושלמת: בעוד שאת העומק ניתן לקבוע פחות-או-יותר, רוחב גומת החן קשה יותר לשליטה ואילו אורך גומות חן נובע מהחיוך עצמו ואיננו בשליטה כלל. מכאן, שלא ניתן להיות בררן לגבי צורת הגומה.

ניתוח גומות חן – טווח גילאים

אני לא יוצר גומות חן מתחת לגיל 18, עקב השינויים העלולים לקרות במחצית הפנים התחתונה עד סיום גיל ההתבגרות. כמו-כן אני לא ממליץ על יצירת גומת חן מעל גיל 40 או בכל מקרה בו יש תחילת נפילת לחיים וירידה באלסטיות עור הפנים: עור הלחי במקרים אלה ייצור שקע הנראה גם לא בחיוך לזמן רב ביותר. כמו-כן גומת החן תהפוך לעוד קמט בלחי במהירות במקרים אלה.

השיטה ליצירת גומות חן

תחילה אני מסמן את המיקום הרצוי לגומת החן בלחי. לאחר מכן מבוצעת הרדמה מקומית נקודתית של עור הלחי במקום ורירית הפה בדיוק מצד שני. לאחר שווידאתי כי ההרדמה פועלת,אני יוצר חתך בן 3 מ"מ בחלל הפה. פעולה זו מתבצעת רק לאחר זיהוי פתח צינור רוק על שם סטנסון (מסומן בתמונה), ממנו מופרש הרוק המיוצר בבלוטת הפרוטיד בלחי. זאת, בכדי לא לפגוע בו במהלך הפעולה.

לאחר בקרת דמם מדוייקת אני מעביר מחט מהסימון על פני העור אל תוך חל הפה ודרך החתך שיצרתי. העור עצמו נותר ללא פגע. דרך המחט אני מעביר חוט לא נספג ויוצר קשר קטן. כתוצאה מכך נוצרת גומת חן בלחי הנראית בתחילה לעין גם ללא חיוך. אותו תפר ניילון נותר בתוך הלחי ולא יוצא.

יצירת גומת חן דרך רירית הפה

מניסיוני גומת חן חייבת להיווצר עמוקה ככל שניתן. גומות חן שבוצעו שטחיות לפי בקשת המטופל/ת נטו להיעלם ברוב המקרים. גומת חן עמוקות נעשו שטחיות במידה מסויימת ורק מיעוטן נעלם לבסוף. את קצות חוט הניילון שיוצר את הגומה אני חותך רק לאחר שהוחלט כי הגומה עמוקה ככל שניתן, בשיתוף המטופל/ת.
את החתך ברירית הפה אני תופר בתפר ניילון דק יותר, להאצת ההחלמה. תפר דק זה יכול לנשור מעצמו ב- 50% מהמקרים. באם אינו נושר אני מוציא אותו בביקורת.

אחר הפעולה  הלחי עלולה לכאוב וניתן לקחת משככי כאבים לפי צורך. כמו-כן יש לשמור על היגיינת הפה תוך שימוש במי מלח נגד חיידקים ולקבל טיפול אנטיביוטי לשבוע.

לאחר הפעולה נוצר שקע הנראה גם לא בחיוך באתר ניתוח גומות חן. התופעה נמשכת מינימום שבועיים. רק לאחר מכן אותו שקע נעלם בהדרגה וגומת החן בלחי נראית בחיוך. לעתים נדירות יותר שקע הגומה נעלם בשבוע הראשון אחר הפעולה עקב בצקת המופיעה בלחי. במקרה זה הגומה תתגלה שוב רק עם חלוף הבצקת, בטווח חודש עד חודש וחצי.

יצירת גומת חן בסנטר

מנסיוני ניתן ליצור גומות חן בכל לחי ללא אסימטריה משמעותית. כמו-כן אין צורך ליצור אותן ביחד.

ניתוח גומות חן אינו מושלם: סטטיסטית, ב- 10% מהמקרים לפחות עלולה גומת החן תוך שנה להפוך לשטחית מאד ואפילו להעלם. ביצירה שניה שלה, הסיכוי להעלמות קופץ פי 3 (עולה מעל 30%). מסיבה זו אינני מבצע יצירה שלישית של גומת חן בלחי.
הגורם לאי ההצלחה נעוץ בעובי העור של הלחי והאלסטיות שלו. ככל שהעור דק יותר והלחי פחות אלסטית (יותר נפולה) הסיכוי להעלמות גומת חן עולה.

הסיבוכים עקב יצירת גומות חן בלחי הידועים כוללים: זיהום והצטלקות הלחידימום ו פגיעה עצבית זמנית. לקריאה נוספת יש לפנות ללקסיקון מונחים רפואיים.