הרפס וירוס סוג 1 (Herpes Virus Type I), האחראי ל"פצעי החום" בשפתיים ובפנים קיים ב- 80% מהאוכלוסיה. הוא מועבר בקלות היות וליותר משליש מהנדבקים כלל אין סימני הדבקה והם מעבירים אותו בלא ידיעתם.
התפרצות הרפס יכולה בהחלט לקרות עקב פגיעה בשלמות העור, כמו במהלך ניתוחי פנים, מילוי קמטים, עיבוי שפתיים ופילינג.
סימני היכר: הופעת שלפוחיות מרובות באתר ההופעה הקודמת של ההרפס, עם גירוי ואודם מקומיים.
טיפול מונע: כל מי שדיווח על התפרצויות הרפס בעברו ומועמד לאחד מהטיפולים שהוזכרו למעלה באתר ההתפרצות חייב בטיפול מונע בזובירקס. זה יינתן במשחה או כטיפול תרופתי, לפי חומרת ההתפרצויות בעבר. הטיפול ניתן שלושה ימים טרם הפעולה ושלושה ימים אחריה.
טיפול בהתפרצות: טיפול תרופתי מלא בזובירקס. יש לשקול ניקוז זהיר של שלפוחיות גדולות ומאד מפריעות.

הרפס זוסטר (שלבקת חוגרת):
זיהום נגיפי ממשפחת ההרפס (Varicella Zoster) הגורם לפריחה אופיינית בצורת חגורה (מכאן השם שלבקת חוגרת). רוב המקרים מופיעים בגיל מבוגר, אם כי המחלה עלולה להופיע גם בילדים ובאנשים צעירים. באנשים עם דיכוי של מערכת החיסון (למשל עקב מחלת הסרטן) קיימת שכיחות מוגברת של שלבקת חוגרת. הופעתה תיתכן גם על רקע ארוע סטרס דוגמת ניתוח.
ההרפס יכול לדבק רק במגע ישיר. השלפוחיות חולפות תוך מספר שבועות; הכאב עלול להישאר לזמן רב.
סימני היכר: שלפוחיות על פני העור וכאבים עזים. השלפוחיות ממוקמות בצד אחד של הגוף בצורה רוחבית, בתמונה המזכירה חגורה.
טיפול מונע: משרד הבריאות ממליץ על חיסון נגדשלבקת חוגרת לכל אדם מעל גיל 60 ולמי שחלה כבר במחלה. החיסון יעיל ל- 5 שנים לפחות.
טיפול בהתפרצות: טיפול תרופתי ניתן בפרט לכל החולים מעל גיל 50. הטיפול הוא מינון אינטנסיבי של זובירקס (800 מיליגרם, חמש פעמים ביום לחמישה ימים). יש להתחילו מוקדם ככל שניתן עם הופעת שלפוחיות ראשונות או בחשד להתפרצות. ככל שהטיפול מתחיל מאוחר יותר – הוא פחות יעיל.