1. המטומה או שטף דם הינם יציאת דם מכלי הדם אל תוך הרקמות סביבו. גורמי סיכון עיקריים לשטפי דם במהלך ולאחר ניתוח הינם נטילת מדללי דם (אספירין, קומדין) כולל ויטמינים ותרופות הומיאופתיות (דוגמת שמן דגים / אומגה 3). יש להפסיקם לפחות שבועיים טרם הטיפול או הניתוח, אלא אם נמסר אחרת ע"י הרופא.

סוגי הדימום העיקריים:

1. שטף דם קל בעור. דימום בכמות לא רבה אל הרקמות והעור. הינו תופעת לוואי טבעית אחר טיפולי הזרקות וניתוחים שונים. למרות התפשטותו המפחידה לדימום זה לא מסכן את המטופל/ת והוא נעלם מעצמו לחלוטין.
סימני היכר: צבע כחול המתחלף לירוק, צהוב עד שנעלם לחלוטין. יכול להתפשט על איזור נרחב. ייתכן דימום דרך קו התפרים.
טיפול: קומפרסים קרים בלבד והחלפת חבישות. שטף הדם יעלם מעצמו תוך כשבוע-שבועיים.

2. שטף דם גדול אחר ניתוח (המטומה מתפשטת). קורה בשכיחות נמוכה בטווח 0.5% עד 1%. הדימום קורה בשעות הראשונות שלאחר הניתוח ומאובחן על ידי הצוות הרפואי.
סימני היכר: נפיחות העולה במהירות ובאופן משמעותי, עם תחושת מתח וכאבים במקום (למשל אחר הגדלת שדיים או מתיחת עפעפיים); ייתכן גם טפטוף דם בלתי פוסק.
טיפול: אם התקדמות הדימום מהירה ואגרסיבית – חזרה לחדר ניתוח, פתיחת אתר הניתוח בהרדמה כללית או טשטוש, ניקוי המקום ועצירת הדימום. במידה ומדובר בחלל סגור גדול (דוגמאת כיס שד הגדלת שדיים) נותיר נקז, בדרך כלל למספר ימים.
אם הדימום הנצפה הינו מאד איטי ולא בכמות גדולה, מספיקה הכנסת נקז. במקרים עוד יותר קלים – קומפרסים קרים ומעקב בלבד.

מהלך טבעי של שטף הדם: במידה ושטף הדם לא נספג לחלוטין אלא מתארגן במקום, הוא הופך למוצק בתחילה ולאחר כשבועיים – לנוזלי. אז ניתן פשוט לנקר ולנקז אותו.
במידה וההמטוה לא עוברת ניקוז ונותרת במקום, היא עוברת תהליכי הסתיידות וכניסת רקמת חיבור. לבסוף נותר גוש נוקשה, לעתים רגיש. ההסתיידויות ניתנות לצפיה בבדיקות הדמיה.

שטף דם פנימי משמעותי אחר מתיחת עפעפיים, או Retrobulbar Hematoma הינו נדיר ביותר (כ- 0.04%). במקרה זה הדם המצטבר מאחורי גלגל העין ויכול ליצור לחץ שיוביל לירידה בראיה ואף עיוורון. מעבר לפתיחת תפרי הניתוח ייתכן ויהיה צורך בטיפול תרופתי דרך הווריד להורדת הלחץ בארובת העין.

שטף דם תוך כדי יצירת גומת חן בלחי מתבטא בנפיחות עולה במהירות בלחי. הינו נדיר ביותר. נובע מפגיעה בעורקיק בלחי. טיפול: לחץ מקומי מתמשך עד לעצירת הנפיחות. עקב הנפיחות תהליך יצירת גומת החן מופסק. לאחר ההחלמה משטף הדם ניתן לחזור ליצירת גומת חן בלחי.