מהי כוויה בעור?

כוויה הינה פגיעה בשלמות העור שאינה נובעת מפציעה נקודתית שלו.

מהם סוגי הכוויות?

קיימים מספר סוגי כוויות אפשריים:
– כוויה מחום (תרמית): כתוצאה ממגע ישיר עם מוצק (כמו גחלים, חול לוהט), נוזל (כמו מים, שמן או שעווה רותחים) או גז (כמו להבה גלויה). סוג כוויות זה הוא הנפוץ ביותר.
– כוויה מקרינה (כמו קרינת השמש, קרינה רדיו-אקטיבית). נפוץ בבעלי עור בהיר בתחילת הקיץ שלא מרחו קרם עם מקדם הגנה גבוה (דוגמת SPF 50).
– כוויה ממכת חשמל במתח נמוך או גבוה. לרוב הכוויה הינה ממתח נמוך (ביתי). המתח החשמלי לא רק יוצר נזק לעור אלא אף לאיברים פנימיים ועלול ליצור פגיעה בלב (הפרעות קצב), בשרירים (פירוק), בכליות (סתימה על ידי חומרי פירוק), בריאות ובעצמות. מתח גבוה עלול להרוג.
– כוויה כימית דוגמת מסיר שומנים, צריבת מדוזה, בטון וחומצה. היות ומאזן הגוף מעט בסיסי כוויות מחומרים בסיסייים דוגמת בטון וסודה כאוסטית ייצרו יותר נזק מאשר חומצות.
– כוויה משפשוף ופציעה של העור בשטחים גדולים (כמו בתאונות אופנוע). בעור הפצוע מתנהג כמו בכוויה.
– כוויה מקור (בחשיפת קצות אצבעות לקור משמעותי): ההרס נובע לא רק מכיווץ כלי הדם אלא אף מקפיאת גבישי מים בתאים והרס הרקמות. שילוב לחות גבוהה במקומות כמו נעליים עלול להחמיר כוויות קור.

חום

שמש

חשמל

כימית

שפשוף

קור

מי סובל מכוויות?

האוכלוסיות בסיכון לקבל כוויות הם תינוקות בני 2-4 (חסרי הבנה במה מותר ובמה אסור לגעת) שנים וגברים צעירים בני 17-25 שנים (עבודות מסוכנות עם חשיפה לחומרים דליקים, ולעתים גם הם לא מבינים מה מותר ומה אסור..). האוכלוסיות בסיכון למות מכוויות הן קשישים, חסרי בית ותינוקות בני 2-4 שנים.
רוב הכוויות נגרמות כתוצאה מתאונות בית (דוגמת כוויה ממים רותחים ממיחם שבת וקומקום).
רוב מקרי המוות מכווית קורים בבית (75%).
האתרים הנפוצים לכוויה בגוף הם פנים וכפות ידיים – המקומות שאינם מכוסים אף פעם..

מהן דרגות הכוויה?

כוויה דרגה ראשונה (שטחית) – עור אדום, שורף, ללא פגיעה בשכבות העור. דוגמא: כוויות שמש.
כוויה דרגה שניה (בינונית) – עור אדום עם שלפוחיות, כואב ושורף, פגיעה בינונית בשכבות העור. דוגמא: כוויה ממים רותחים, כוויות קור.
כוויה דרגה שלישית (עמוקה) – עור צהוב כהה, נוקשה ויבש לחלוטין, ללא כאב, פגיעה מלאה בעור (ובחיישני הכאב). דוגמא: כוויה מאש.
כוויה דרגה רביעית (עמוקה מאד) – עור שחור, נוקשה לחלוטין וללא כאב, פגיעה מלאה בעור ובכל מה שמתחתיו. דוגמא: מכת חשמל.

כיצד מחשבים את שטח הכוויה?

חישוב אחוזי כוויה נעשה למבוגר לפי חוק ה- 9: ראש-צוואר או כל הגפה העליונה = 9% משטח הגוף. קדמת הגוף, אחורי הגוף או כל הגפה התחתונה = 18% משטח הגוף.
לגבי כוויות ילדים החישוב מורכב יותר ומחייב בדיקה בטבלאות מיוחדות לכל גיל, כמפורט בתמונת חישוב אחוזי כוויות. חישוב אחוזי כוויה בילדים שונה היות ושטח פני העור שלהם קטן יחסית לנפחם (למשל – שטח פני הראש גדול יותר ושטח פני הרגליים קטן יותר).

למי מתאים ייעוץ כוויות?

ייעוץ כוויה במסגרת המרפאה שלי נועד לכוויות דרגה 1-2. כמו-כן הוא מתאים לכל מי שנכווה ומעוניין בחוות דעת נוספת. בייעוץ אעריך עומק כל כוויה, שטחה, מיקומה ואברר את הגורמים לה. לפי עומק הכוויה וחומרתה אנחה אותך לגבי הטיפול המתאים ביותר לכוויה.

כוויות עמוקות (דרגה 2 עמוקה, ודרגות 3-4), מזוהמות, כתוצאה מהתחשמלות או כימיות יישלחו להמשך טיפול במסגרת מחלקת כירורגיה פלסטית בבית חולים.

האם יש שיקולים נוספים העלולים להשפיע על הטיפול בכוויה?

מיקום כוויה: כוויה בפנים (כולל כוויה בלשון וגם כוויה בפה), כוויות כפות ידיים ורגליים, כוויות באיבר המין והמפשעה ייתכן ותחייבנה השגחה וטיפול אינטנסיביים הניתנים רק במסגרת מחלקת כירורגיה פלסטית.
מצבי רקע מיוחדים המחייבים התייחסות נוספת: היריון, טיפול כימותרפי וכוויות ילדים (בפרט תינוק בן פחות משנה). במצבים אלה ייתכן ויהיה צורך בטיפול עם אשפוז בבית חולים להשגחה, לפחות לזמן-מה.

מה הטיפול המתאים לכל כוויה?

לכוויות דרגה ראשונה – תחליב לחות, קרם ביאפין, וג'ל אלו-ורה יקלו על הכאב ויחישו את ההחלמה. העור האדום יתקלף לבסוף ותחתיו יהיה עור חדש וטוב.
לכוויות דרגה שניה – באם אינן נרחבות, חבישה שומנית או קרם ביאפין יהיו מספיקים. קיימים מקרים בהם מופיעה הפרשה צהובה-לבנה דמויית מוגלה באתר הכוויה. הפרשה זו מורכבת מנוזלי הרקמות ותחילת זיהום חיידקי. במקרים אלה אשתמש בחומרים לדיכוי הצמיחה החיידקית דוגמת קרם סילברול, או לניקוי שלה בחבישות מיוחדות דוגמאת חבישות העשויות מאצות, או חבישות קצף, דוגמת פולימם או אלווין.
במידה והכוויה נרחבת יהיה צורך באשפוז במחלקת כירורגיה פלסטית בבית חולים.
לכוויות דרגה שלישית ורביעית – אחבוש עם קרם סילברול ואפנה להמשך טיפול למחלקת כירורגיה פלסטית.

מה אסור לעשות בטיפול בכוויה?

במהלך שנותי כמתמחה ולאחר מכן כמנתח בכיר במחלקה לכירורגיה פלסטית ויחידת כוויות בבית חולים בילינסון נתקלתי לא פעם ב"תרופות סבתא" וטיפולים לא מתאימים שרק החמירו את מצב הכוויה:

אסור לשים קרח על הכוויה! היות והעור נכווה, הקרח עלול להחמיר עוד יותר את הפגיעה בו. במקום זאת יש לטבול במים פושרים או אפילו קרים לפחות לרבע שעה ויותר. המים מפחיתים את נזק הכוויה באופן משמעותי.
אסור לשים משחת שיניים! אמנם צבעה לבן כמו של הסילברול, אבל היא עלולה להזיק לכוויה עקב החומרים הפעילים בה.
אסור לשים קפה! בפרט בפצעי כוויות שפשוף (העלולים לדמם בתחילה). הקפה לא יעצור את הדמם ורק יזהם עוד יותר את הכוויה.
לא מומלץ לשים ביצה. לכאורה הביצה הנוזלית קרה וג'לטינית, אבל אין לה כל יכולת לטפל בכוויה מעבר לקירור יחסי. כמו-כן היא עלולה למשוך חידקים וליצור זיהום מקומי שיחמיר את הכוויה.
לא מומלץ לשים לבן. גם הלבן קר ולבן, אבל שלא כמו הסילברול אין לו יכולת לטפל בחידקים בכוויה והוא עלול להיות מקור לזיהום נוסף.
אין להשתמש בסילברול לכוויות שטחיות! אמנם סילברול מצויין לכוויות עמוקות ואולי כטיפול זמני עד להגעה לרופא, אבל הוא אינו הטיפול המתאים לכוויות שטחיות לאורך זמן. כאשר הוא מתייבש הוא עלול ליצור קרום ופיגמנטציה על הכוויה ולמעשה למנוע ממנה החלמה נאותה.
ניתן למרוח ג'ל אלו-ורה. אלו-ורה נמצא בשימוש לטיפול בדלקות עוריות ומתאים לטיפול בכוויות שטחיות.

כיצד מבוצע המעקב אחר הכוויה?

המעקב אחר ריפוי הכוויה נעשה מינימום פעם בשבועיים במסגרת מרפאת קופת חולים או בית חולים עד להחלמה מלאה. עם השיפור במצב הכוויה והחלמה מלאה של העור יש להמשך שימון אתר הכוויה ועיסוי למניעת צלקות בולטות. יש מקום כמו-כן להמשך טיפול בצלקות במסגרת ריפוי בעיסוק בקהילה או במרפאות חוץ בבית חולים.