מהי ליפומה?

ליפומה היא גידול שפיר אשר מורכב מרקמת שומן ויכול להתפתח בכל מקום בגוף, כולל מעיים, מוח, שריר ועוד. המיקום הנפוץ ביותר הוא מתחת לעור. הליפומה שם גדלה בדרך כלל בקצב איטי מאוד.
מתחת לעור נמצא ליפומות בפרט בחזה, גב, זרועות, צוואר, עורף והחלק העליון של ירכיים.
ל־1/1000 מהאוכלוסייה יש ליפומה. הליפומה מופיעה אצל נשים וגברים בכל הגילאים, אך נפוצה במיוחד בקרב בני 40 עד 60.

מה ההבדל בין ליפומה ללימפומה?

בעוד שליפומה היא גידול שפיר של רקמת השומן, הרי שלימפומה היא סרטן המתפתח במערכת הלימפה.
מערכת הלימפה היא חלק ממערכת החיסון של הגוף, שעוזרת להגן על הגוף מפני זיהומים. היא מורכבת, בין היתר, מבלוטות לימפה המקושרות באמצעות רשת של צינורות לימפה זעירים וממוקמות  באזורים שונים בגוף, חלקן ניתנות למישוש וחלקן פנימיות יותר. דוגמה לבלוטות לימפה הניתנות למישוש: בלוטות לימפה בצוואר, בבתי השחי ובמפשעות.
הלימפומה נגרמת בשל התרבות בלתי־מבוקרת של לימפוציטים (סוגים של תאי דם לבנים) במערכת הלימפה. מכיוון שמערכת הלימפה ממוקמת בכל הגוף, לימפומות עלולות להתפתח בכל אזור.

מה הגורמים לליפומה?

הגורם המדוייק לליפומה לא ידוע. במקרה של ליפומה בודדת ייתכן ומדובר בתגובה מקומית של רקמת שומן לטראומה. במקרה של ליפומות מרובות הגורם הינו תורשה גנטית וקיים בקרב משפחות. ליפומות במצב זה הינן קטנות ומופיעות בצברים. הן מתפתחות לאורך חיי האדם.

הסרת ליפומות בשאיבה, ללא חתך - ראיון עם דר' דן רגב

האם הליפומה מסוכנת?

הליפומה הינה גוש שומן שפיר וככזה אינה מסוכנת, בפרט אם היא מתחת לעור. היא גדלה באופם איטי ולא גורמת לנזק או כאבים. היות וכך, לרוב אין צורך לטפל בה.
במקרים נדירים מאד הגוש מתחת לעור איננו ליפומה אלא ליפו-סרקומה, סרטן של תאי השומן. לסוג זה של סרטן סימנים מחשידים אופייניים: גדילה מהירה, הסתיידויות פנימיות הנצפות בבדיקת אולטרא-סאונד רקמות רכות ומבנה פתולוגי אופייני. לכן יש מקום לקחת ולו ביופסיה מכל ליפומה אשר מסירים.

כיצד ניתן לזהות ליפומה?

ליפומה נמושה כגוש רך מאד בקוטר ממוצע של 2-5 ס"מ, מתחת לעור, נייד וללא סימני אודם או גירוי. לעתים היא רגישה תחת לחיצה. בדרך כלל כירורג פלסטי מיומן יוכל לזהות ליפומה תת-עורית בקלות.
בדיקת רופא חיונית לקבלת אבחנה קלינית ראשונית אך לא תמיד מספקת. יש צורך בהשלמת הבדיקה על ידי אולטרא-סאונד רקמות רכות: היות וליפומה היא הממצא הנפוץ ביותר (לאחר ציסטה) מתחת לעור, קיימת נטיה של הרופאים לפרש כל גוש מתחת לעור כ"ליפומה". למעשה, קיימים גושים אחרים מתחת לעור אשר הטיפול בהם שונה מהטיפול של ליפומה: ציסטה (מוסרת רק בהסרה כירורגית), המנגיומה (טיפול על ידי הזרקה של חומרים לסתימת כלי הדם בתוכה), פיברומה (מורכבת מרקמת חיבור, ניתן להסירה רק בהסרה כירורגית) וכמובן גידולים סרטניים.
בנוסף, קיימים מרכיבים סביבתיים היכולים להשפיע על דרך הסרת הליפומה: קיום כלי דם המזינים אותה, מיקום הליפומה בתוך שריר ועוד. גם כאן לאולטרא-סאונד יש חשיבות ואפילו ל- MRI.

מתי כדאי להסיר ליפומה?

אם הליפומה אובחנה כראוי, לא מפריעה ולא נראית לעין אני ממליץ לעקוב אחריה בלבד. המעקב מצריך ביצוע אולטרא-סאונד רקמות רכות פעם בשנה לאומדן מימדי הליפומה והאם השתנו.
אם הליפומה מפריעה באופן מכאני (בולטת ומפריעה, רגישה למגע) ו/או באופן אסתטי יש מקום להסירה. לעתים הליפומה מפריעה פסיכולוגית (החשש מגידול סרטני מתחת לעור). גם אז יש לשקול הסרה ולו מטעם זה.

מהן השיטות להסרת ליפומה?

הליפומה בעייתית מסיבות ברורות: היא ממצא תת-עורי שפיר, גדול, בולט, אשר אנו מעוניינים להסירו במינימום צלקת לעור אם בכלל.
נכון להיום לא קיימת שיטה לא פולשנית טובה להסרת ליפומה. גלי רדיו, גלים על-קוליים והקפאה לא מפרקים ליפומה. הזרקת אנזים לפירוק שומן (פוספטידיל-כולין-אסטראז) אינה מדוייקת, כואבת ומותירה חלק מהליפומה.
גם טיפול על ידי לייזר המוחדר על ידי סיב פיברו-אופטי אל תוך הליפומה יכול לצמצם אותה אך לא לפרקה לחלוטין.
אז מה כן ניתן לעשות בכדי להסיר את הליפומה במינימום חתכים לעור?
הליפומה מורכבת מרקמת שומן. רקמה זו מאד אלסטית וניתנת לפירוק מכאני בקלות יחסית. לכן, ניתן לשאוב אותה דרך חתך קטן של 2-3 מ"מ בלבד, בדומה לניתוח שאיבת שומן.
לחלופין, במידה והליבה של הליפומה מורכבת מרקמת חיבור שאינה מאפשרת שאיבה יעילה, ניתן להסיר את הליפומה דרך חתך מינימלי.

ליפומה

כיצד שואבים ליפומה?

לאחר חיטוי סביבת הליפומה מבוצעת הרדמה מקומית עם ניפוח מסויים של הרקמה, בדומה לשאיבת שומן. דרך חתך קטן באחד מקצות הליפומה מוחדרת צינורית שאיבה מיוחדת דרכה ניתן לפרק את רקמת השומן ולשאוב את הליפומה בו-זמנית, בדומה לשאיבת שומן. בדרך כלל ניתן לשטח את המקום בו נמצאת הליפומה אך לא ניתן להוציא את כולה לחלוטין. היות והחתך כה קטן לא תמיד צריך לתפור אותו.
לאחר השאיבה מומלץ לחבוש את המקום בחבישה לוחצת למספר ימים למניעת היווצרות סרומה. החזרה לפעילות הינה מהירה ביותר.

הסיבוכים אחר שאיבת ליפומה נדירים מאד. הם כוללים: דימום, זיהום, ודלקת. ידוע, כי ב- 50% מהמקרים לאחר שאיבה תיתכן חזרת הליפומה. ככל הנראה הסיבה הינה שלא ניתן להוציא בשלמות ליפומה רק בשאיבה (הליבה נותרת). לקריאה נוספת יש לפנות ללקסיקון מונחים רפואיים.

מתי לא ניתן לשאוב ליפומה ומומלץ להסיר אותה בחתך מינימלי?

כללית, אני ממליץ על הסרה כירורגית לכל מי שמעוניין בהסרה מלאה של הליפומה והורדת הסיכוי שתחזור.
לא כל ליפומה ניתן לשאוב ביעילות, בפרט באם היא נוקשה (הרבה רקמת חיבור) ולא ניתנת לפירוק בשאיבה או מצויה על פני שטח קמור (כתף, מצח, גולגולת). במקרים אלה מה שיישאר לאחר השאיבה יבלוט לא פחות.
שאיבת ליפומה אידאלית לליפומות בקוטר בין 4 ס"מ מינימום עד 10 ס"מ מקסימום. ליפומות קטנות יותר או גדולות יותר מוסרות באופן כירורגי היות וטכנית קשה לשאוב אותן.
כפי שנכתב למעלה באוכלוסיה קיימים מקרים של ליפומות קטנות מרובות על פני כלל הגוף, קוטר 2-3 ס"מ. בדרך כלל הן משפחתיות (יש אותן לבני אותה משפחה) ולעתים הן רגישות או כואבות. עקב היותן קטנות, באשכולות ועקב הריבוי שלהן טכניקת השאיבה אינה פיתרון יעיל. במקרים אלה יש צורך בהסרה כירורגית סלקטיבית של ליפומות בולטות ו/או מפריעות מאד.

האם ניתן לעבור משאיבה להסרה כירורגית באותו מעמד?

בהחלט ניתן! לעתים הליפומה אשר חשבנו כי היא מתאימה לשאיבה נמצאה נוקשה ולא מתפרקת במהלך הפעולה. במקרים אלה אני ממליץ לעבור להסרה כירורגית בחתך מינימלי. היות והאזור מורדם ומוכן, והיות והשאיבה פירקה כבר חלק מהליפומה ואף הפרידה אותה מסביבתה, ההסרה הכירורגית תהיה קלה יותר.

כיצד מסירים ליפומה בחתך מינימלי?

היות והליפומה מורכבת מרקמה אלסטית וניתנת לדחיסה, הרי שאפשר להוציאה דרך חתכים קטנים מאד. יש לכך ייתרון משמעותי לליפומות גדולות.
הפעולה מבוצעת תחת הרדמה מקומית ובחתך מינימלי (2-3 ס"מ) מעל הליפומה. לאחר ההרדמה וניפוח הרקמה מבוצעת הפרדה של הליפומה מהרקמה סביבה לפי מישוש. לאחר מכן היא נסחטת ונמשכת מאותו חתך קטן. עם הוצאה מלאה שלה מבוצעת בדיקת החלל לשאריות שלה, שטיפות מרבות ובקרת דמם במחט חשמלית. לרוב אין צורך בהותרת נקז במקום ומספיקה חבשיה לוחצת למספר ימים.
ההתאוששות מהירה וניתן לחזור לפעילות מלאה לא מאומצת למחרת היום. ייתכנו מעט כאבים ושטפי דם במקום. במידה ויש תפרים לא נספגים יש להוציאם בטווח שבועיים מההסרה הכירורגית.
הסיבוכים זהים לסיבוכים לאחר שאיבה ליפומה.

האם הליפומה יכולה לחזור?

במידה והליפומה הוסרה באופן כירורגי היא עלולה לחזור רק ב- 10% מהמקרים. בהסרה על ידי שאיבה הליפומה יכולה לחזור ב- 50% מהמקרים. במידה והליפומה חזרה לאחר שאיבה אני לא אבצע שאביה חוזרת אלא הסרה כירורגית בחתך מינימלי.

» לראיון טלביזיה על הסרת ליפומות ללא ניתוח »