חן-חן להם – כתבה על גומות חן

חן-חן להם – כתבה על גומות חן / זמנים מודרניים – ידיעות אחרונות 7/9/2011

בכל פעם שחייכו למראה – הם הרגישו שמשהו חסר. האנשים בהחליטו לעבור ניתוח פלסטי ליצירת גומת חן לא נרתעים מזה שלא ממש שמים לב שמשהו השתנה, וכבר מתלבטים אם להפנות את הלחי השניה..

לפני מספר חודשים ישבה אופירה ארבל לשיחה עם בעלה ובישרה לו שבכוונתה להגשים חלום ילדות ישן. בקרוב תעבור ניתוח פלסטי לא מאוד שגרתי, אבל גם לא מאוד מסובך – עשרים דקות לכל היותר, הבטיחה – שאחריו תחזור כשאת אחת הלחיים שלה מעטר שקע קטן ועדין שבו חשקה עוד מילדות. "לחלק מבני המשפחה שלי יש גומות חן, אבל לצערי דווקא אני לא הייתי בין אלה שקיבלו אותן בירושה", מספרת ארבל (32), נשואה פלוס שניים ממושב יגל. "כבר מגיל צעיר זה ביאס אותי מאד, הרגשתי שעכשיו הגיע הזמן לשנות את המצב".

בעלה של ארבל לא הגיב בהבנה לבשורה המפתיעה. בעוד שניתוחים פלסטיים לשדרוג, למתיחה או לבניה מחדש של כמעט כל איבר בגוף הפכו בשנים האחרונות לעניין שבשגרה, יצירת גומות חן עדיין נשמעת לרבים כמו התערבות צורמת ובוטה במלאכתו המסתורית של הטבע. "בהתחלה בעלי ממש התנגד לרעיון והבהיר לי חד-משמעית שהוא לא רוצה שאעשה את זה", נזכרת ארבל. "מבחינתו, זו היתה סתם השחתה מיותרת של הפנים, אבל לא נתתי לשום דבר לעצור אותי. לשמחתי, כשחזרתי הביתה עם הגומה בלחי, הוא היה מאדמרוצה מאיך שזה נראה. בינתיים עשיתי רק אחת, ואני עדיין מתלבטת לגבי השניה. אני חוששת שזה לא יצא סימטרי, אבל סביר להניח שבסופו של דבר אלך גם על זה".

חוט ומחט
לדברי ד"ר דן רגב, מומחה לכירורגיה פלסטית ולרפואה אסתטית ומהבודדים בארץ המבצעים את ההליך, מדובר בניתוח פשוט יחסית. "הכל מתבצע בהרדמה מקומית", הוא מסביר. "הדבר הכי חשוב בתהליך הוא הדיוק במיקום, ממש בהצטלבות שנוצרת בין קו דמיוני שיוצא מזווית העין לקו שיוצא מזווית הפה הניתוח כואב, אבל לא ברמה בלתי נסבלת, ואחוז הסיבוכים נמוך יחסית – עד שני אחוזים. עם זאת, יש גם סיכונים. אחד מהם, לדוגמא, הוא היווצרות גומה קבועה, כזו שתראה על הפנים לא רק בזמן חיוך. ההחלמה הבסיסית נמשכת שבועיים-שלושה, ובמהלכה מקבל לרוב המנותח אנטיביוטיקה למניעת זיהומים. עם הזמן הגומה נעשית פחות עמוקה ומתייצבת. ואז, אם הכל מתקדם כשורה, היא מחזיקה לכל החיים".

כשסכין מנתחים אינו מעורב בעניין, גומות חן הן עניין תורשתי לגמרי. הן מגיעות לרוב בצמדים ומופיעות על הפנים בגלל צורה מיוחדת של אחד משרירי הפנים, שאצל בעלי הגומות זוכה לשני ראשים במקום אחד עקב מוטציה גנטית. עם השנים זכו גומות החן למעמד תרבותי מיוחד. במזרח מייחסים להן סגולות פלאיות, ואילו במערב הן פשוט נחשבות לאחד מתווי הפנים החינניים ביותר שיש, מעין נגיעת מכחול ספונטנית ומלאת השראה של הטבע.

ניתוחים ליצירת גומות חן הופיעו בעולם כבר בתחילת שנות ה- 70, אבל השיטה המקובלת היום לביצוע ההליך מיובאת מסין, ארץ שתושביה מגלים חיבה נלהבת לשקעים העדינים. במסגתר הניתוח – 1700 שקל לכל גומה – יוצרים חתך זעיר של שלושה מילימטרים בחלל הפה, שדרכו מעבירים מחט וחוט. לאחר מכן קושרים את הקצוות כדי לחבר את השריר לעור הלחי וליצור שקע בעומק הרצוי.

כמו במרבית הניתוחים הפלסטיים, גם במקרה זהז קיים הליך הפוך, שתכליתו ליהפטר מגומות בלתי רצויות – בעיקר בסנטר – אבל הוא נדיר בהרבה. כדי להסיר אותן מבצעים חתך זעיר מתחת לסנטר, מפרידים את הרקמה שבין העור לשריר, ממלאים את המרווח בשומן מוזרק, וכך מונעים את ההידבקות המחודשת של שתי השכבות.

ד"ר רגב מדגיש, כי בניגוד לחלק מהניתוחים האחרים בסל השיפוצים הפלסטיים, בכל הנוגע לגומות חן אין ממש דרך חזרה. "זו הבעיה בניתוח הזה: אי-אפשר להבטיח לחלוטין את התוצאות שלו, וקשה להשיב את הפנים לקדמותן במקרה של חרטה", הוא מבהיר. "לכן אני מנסה לא לנתח אנשים שקיים סיכוי שיחזרו בהם לאחר מעשה. האנשים שבוחרים בניתוח כזה הם מאד מגוונים. מגיעים אליי גם אנשים נאים ביותר. זה חלום מיוחד, שאינו קשור למראה הכללי. בכל מקרה, הגומות צריכות להיות מטרה בפני עצמה עבור המנותחים ולא לחזק איזו תקווה לכך שיהפכו אותם לאנשים מושכים ומצליחים יותר. אני משתדל לנתח רק את אלה שברור לי שחלמו על זה כל החיים ולא את אלה שבשבילם זו גחמה חולפת".

קנאה באבא
קבוצה נוספת שעבורה ההליך הכירורגי אינו מומלץ הם בני 40 ומעלה. "גומת החן של היום עלולה להפוך בקלות לקמט של מחר, כשהפנים אינם אלסטיים מספיק", מסביר הדוקטור. את ההליך הכירורגי אפשר לבצע בשתי הלחיים בו-זמנית או לפצל אותו. מומלץ ליצור גומות עמוקות מהרצוי בשל תהליך ההשטתחות הבלתי נמנע שנמשך כמה שבועות, ושרק בסופו הן מגיעתו לכדי התייצבות.

אודי (שם בדוי) בן ה- 21 עבר ניתוח ליצירת גומת חן בלחי אחת ומחכה כבר בקוצר רוח להפנות את הלחי השניה לסכין המנתחים. לדבריו, כבר מילדות סימן את המטרה, ובעיקר קינא באביו שבורך על-ידי הטבע בשקעים הנחשקים. "אני מאוד שמח שעשיתי את הניתוח", הוא אומר. "הגומה נראית אמיתית לגמרי, והבחורות לא מפסיקות להחמיא. אני את שלי השגתי".

גם לימור אברג'יל (34), נשואה ואם לשניים מנהריה שעובדת בחברת ליסינג, הגשימה את החלום ארוך השנים. באחרונה אף עברה את הניתוח בפעם השניה, חצי שנה אחרי הסיבוב הראשון, כי הרגישה שהגומות שיצרה לעצמה לא בולטות מספיק. "גומות חן תמיד נראו לי דבר מקסים. בחורה עם גומות חן זה ממיס בעיני, ככה שכבר שנים רציתי לעשות את זה", היא מספרת. "כששמעתי יום אחד שקיימת אופציה כזאת, ישר התייעצתי עם חברה טובה ועם בעלי. הוא היה ממש נגד, לא הבין למה דחוף לי לסכן את עצמי ולגעת בפנים ובעיקר טען שזה מיותר. אבל אני כל-כך רציתי ולא יכולתי לוותר על זה. קראתי עוד על הנושא והבנתי שבלי גומות אהיה פשוט עצובה. לפני ניתוח רעדתי מפחד, אבל בסופו של דבר הצלחתי להתגבר. מאז אני אוהבת הרבה יותר להסתכל על עצמי. ובאמת, אחרי שבעלי והחברים ראו, גם הם אמרו שעכשיו מובן להם למה התעקשתי כל-כך".

זה שינוי שאנשים בכלל שמים לב אליו? "רואים שמשהו השתנה, אבל לא מצליחים להבין מה זה בדיוק. לפני שבוע פגשתי מישהו שמכיר אותי שנים. הוא עמד מולי, בחן אותי ואמר לי, 'תגידי, מה השתנה בך?' אמרתי לו שזה בטח הפוני שעשיתי לראשונה בחיי, אבל הוא השתגע, כי קלט שאין מצב שזה העניין. בסוף גיליתי לו, והוא נדהם. אני חושבת שהניתוח נותן מתיקות לפנים והופך אותן ליפות יותר. קצת לא נעים לי להגיד, כי תמיד הייתי חייכנית, אבל הגומות עושות לי חשק לחייך יותר כדי להראות אותן. הן קצת כמו חולצה חדשה שאת רוצה להשוויץ בה".