מהי חומצה היאלורונית?

חומצה היאלורונית (באנגלית: Hyaluronic Acid; בקיצור: Ha) היא מולקולה של גליקוז-אמינו-גליקאן המצויה בכמות גדולה ברקמות חיבור, רקמות עור, ריריות ומערכת העצבים. הייחודיות שלה מבין מולקולות דומות לה בתאי הגוף היא שיצורה מתרחש מחוץ  לתא (בקרום התא) ולא בתוכו. לכן, היא מרכיב חשוב בחומר החוץ תאי: החומצה ההיאלורונית תורמת רבות לתקשורת בין התאים, התחלקות ונדידת תאים. אדם ממוצע במשקל 70 ק"ג מכיל בגופו 15 גרם של חומצה היאלורונית. שליש מכמות זו נמצאת בפירוק ויצירה מחדש מתמידים בכל עת.

מתי זיהו ופיתחו את החומצה ההיאלורונית?

ב-1934 בודדו לראשונה את המולקולה מעין של פרה חוקרים מאוניברסיטת קולומביה שבניו יורק. הם מצאו שהתפקידים העיקריים של חומצה היאלורונית הם לשמור על נפח העור ועל לחותו. הם קראו לחומר "חומצה היאלורונית" משילוב שמה של זכוכית ביוונית (HYALOS) וסוכר יורוני הקיים באותה מולקולה. ב-1940 הוכנה החומצה ההיאלורונית לתחום האפייה וטכנולוגיית המזון.
רק בשנות ה-90 של המאה ה- 20 הותחל השימוש בה למטרות רפואיות: בתחילה כטיפול בבעיות מפרקים, לניתוחי עיניים ואף טיפול בפצעים.
החל מ-1996 נכנסה לשימוש בתחום הרפואה האסתטית באירופה למילוי קמטים.

כיצד מייצרים חומצה היאלורונית?

עד שנות האלפיים החומצה ההיאלורונית הופקה מכרבולת של תרנגולות. הסיבה: ניתן היה לייצר כמות גדולה יחסית של חומצה היאלורונית ממקור זה (500 מ"ג מ-500 גרם של כרבולות).
היות וחומצה היאלורונית ממקור חי הכילה כמות גדולה של חלבון ממקור זר, גוף האדם היה מפתח תגובה לגוף זר ואף תגובות אלרגיות לחומר. באותו הזמן נדרשו טסטים של אלרגיה לפני הטיפול.

לאור זאת שונתה הפקת החומצה ההיאלורונית לייצור בשיטת תסיסה באמצעות חיידקים. בשיטה זו החומצה ההיאלורונית לא מכילה חלבונים ממקור חי. בנוסף, המעבדות מנקות את החומצה ההיאלורונית מחלבונים ורעלנים ממקור חיידקי לרמה כה גבוהה, עד שכמעט ואין תגובות אלרגיות אצל המטופלים.

מהי חומצה היאלורונית מוצלבת?

חומצה היאלורונית "טהורה" היא ג'ל נוזלי שקוף, המתפרק בגוף בתוך 24 – 48 שעות בגוף על ידי אנזים הנקרא היאלאז או היאלורונידאז. כמובן, במצב זה החומצה ההיאלורונית אינה עמידה לאורך זמן ולא ניתנת לעיצוב.
בכדי להפוך את החומצה ההיאלורונית לעמידה יותר ולבעלת צמיגות גבוהה יותר (=ניתנת לעיצוב) פותחו שיטות שונות להצלבת השרשראות של החומצה ההיאלורונית אחת לשנייה. לרוב, הכימיקל בו משתמשים הוא BDDE. בכמויות קטנות לא נצפו איתו תופעות לוואי והוא נחשב כחומר ההצלבה הבטיחותי ביותר כיום. כדי לצמצם עוד יותר את הסכנה האפשרית מ-BDDE הוא לא נמצא חופשי בתמיסה של חומר מילוי הקמטים אלא קשור לחומצה היאלורונית.

מהם שימושי חומצה היאלורונית ברפואה האסתטית?

כללית, החומצה ההיאלורונית סופחת מים למקום בו היא מצויה, פי כמה וכמה ממשקלה ונותנת נפח יפה עם שמירה על לחות העור באותו המקום.
כיום מצויים שלל חומרי מילוי על בסיס חומצה היאלורונית המשלבים צמיגות (יכולת ההתנגדות של החומצה ההיאלורונית ללחצים המופעלים עליה) עם אלסטיות (יכולת החומצה ההיאלורונית לשמור על צורתה) ופלסטיות (יכולת החומצה ההיאלורונית להיות מעוצבת על ידי המטפל וסביבת ההזרקה).
חומצה היאלורונית פחות צמיגה ועם אלסטיות נמוכה מוזרקת לעור המרכזי והעמוק למילוי חריצים, חטטי אקנה וקמטים שטחיים. היא טובה אף למילוי גשר האף עם העור הדק ומרזבי דמעות.
חומצה היאלורונית עם צמיגות בינונית ואלסטיות טובה מוזרקת מתחת לעור למילוי שקעים וקמטים עמוקים, להרמת גבות (בשילוב בוטוקס ®) ומילוי רקות.
חומצה היאלורונית מאד צמיגה ועם פלסטיות טובה מוזרקת אל תוך הרקמות העמוקות ומעל לעצמות להדגשה שלהן (לחיים, סנטר) והרמת האף.
קיימים מקומות פחות שכיחים למילוי או שכבר אינם בשימוש, דוגמת עיבוי פין (לא מוצלח), מילוי שדיים (החומרים נאסרו לשימוש עקב יצירת ממצאים דמויי הסתיידויות בשדיים) ועכוזים (חומר נספג יחסית מהר ויש צורך בכמויות גדולות).

מהן תופעות הלוואי לאחר מילוי בחומצה היאלורונית?

מיד לאחר המילוי תיתכנה תופעות לוואי קלות החולפות בתוך מספר ימים: אדמומיות, נפיחות, כאב מקומי. תופעות לוואי החולפות לאחר כשבוע עד שבועיים הינן שטפי דם ותחושת גוש במקום המילוי.
סיבוכים משמעותיים הינם נדירים מאד: זיהום, תגובה אלרגית ופגיעה בכלי דם שתוביל לפגיעה בעור, צלקת וכתמים. במקרים בהם יש הופעת אודם, כאב וגרד שלא חולפים יש לפנות לרופא המטפל לייעוץ ללא דיחוי.
במקרה של זיהום מקומי נהוג לתת אנטיביוטיקה. היבמקרי אלרגיה הטיפול יכלול נוגדי אלרגיה, אנטיביוטיקה ואולי אף סטרואידים. במקרה פגיעה בכלי דם הטיפול יהיה מוקדם ככל שניתן ויכלול הזרקת אנזים מפרק (היאלאז או היאלורונידאז), חימום המקום, וטיפול מקומי אנטיביוטי.

האם כל אחד מתאים להזרקת חומצה היאלורונית?

לא לכל אחד מתאים טיפול חומצה היאלורונית: בראש ובראשונה לאלה שחוו תגובה אלרגית לחומר. שנית, החומר לא נוסה (ואסור בשימוש) בנשים בהיריון או שמיניקות. לבסוף, לא נזריק מקום מזוהם או דלקתי. נטיה להופתע פצעוני הרפס מחייבת טיפול מונע לפני ואחרי ההזרקה.

למי מותר להזריק חומצה היאלורונית?

הזרקת חומצה היאלורונית מותרת אך ורק לרופאים בעלי רישיון לעיסוק ברפואה בארץ.
ידע אנטומי טוב על מיקום כלי דם בפנים והבנת התנהגות רקמת העור והמבנים תחתיה חיוניים לקבלת תוצאה טובה והימנעות מסיבוכים. לכן, אני ממליץ לפנות לטיפול רק למומחים בכירורגיה פלסטית ומומחים לרפואת עור.