הקטנת חזה מן העיתונות

בעיה כבדת משקל / ידיעות אחרונות, מוסף בריאות 29/10/06

גברים לא יבינו זאת, אבל חזה גדול הוא לפעמים צרה אמיתית. נשים בעלות שדיים גדולים סובלות מכאבי גב, מעקמת, משפשפת ואפילו מבעיות נשימה. הן מוכנות להשלים עם הצלקות ועם האפשרות שלא יוכלו להניק, העיקר שיוכלו סוף סוף ללכת בגב זקוף. עבור הנשים האלה ניתוח הקטנת חזה עשוי להיות הפיתרון המושלם..


חידושים והמצאות
כמעט כמו בכל תחום רפואי, גם בתחום הקטנות השדיים יש חידושים. לאחרונה חזר ד"ר דן רגב, מומחה לכירורגיה פלסטית במרכז הרפואי בילינסון, מכנס שבו הוצגו החידושים האחרונים בתחום. על פי השיטה המסורתית, החתך בקפל התת שדי נעשה לכל האורך, כמעט עד בתי השחי. על פי שיטת הול-פינדלי שהוצגה בכנס, אפשר לבצע חתך קטן יחסית – כ- 3 ס"מ במקום כ- 8 ס"מ – שאותו תופרים בכיווץ "כמו שקיק של כסף שמכווץ עם שרוך".

"הצלקת נשארת בולטת ולא יפה במיוחד, אבל היא מינימליסטית ואף אחד לא רואה אותה כי היא מתחת לשד, ואפשר ללבוש בגד ים ביקיני",אומר ד"ר רגב. "עם זאת, ככל שהשדיים גדולים יותר, הצלקת תהיה ארוכה יותר. זה עניין של הנדסה".

לדברי ד"ר רגב, שיטת הול-פינדלי היא לא חדשה אך רופאים נמנעים מלהשתמש בה.  "לוקח זמן עד ששיטה כלשהי מוכיחה את עצמה", הוא אומר. "רופאים נדבקים למה שהם מכירים. כשכירורג פלסטי משתמש בשיטה מסויימת קשה לו לשנות קונספציה. בארה"ב לוקחים את השיטה הזו ברצינות רק עכשיו. המוטו שלה הוא מינימום צלקות ומקסימום צורה".

לדבריו, השיטה יעילה בעיקר בשדיים בינוניים, שמהם מסירים עד 600 גרם, ובהם ממילא הצלקת לא מגיעה עד למרכז בית החזה. "בהקטנות גדולות יותר רווחת שיטת העוגן", הוא אומר. "יתרונה של שיטת הול-פינדלי הוא במניעת אפשרות לנמק. בהקטנת חזה עושים גם הרמה, ואחת הבעיות האפשריות היא הופעת נמק. בשיטת העוגן מדקקים את הבסיס שעליו נשענות הפטמה ונעטרה, ובמקרה של בעיה רפואית עלולה להיות בעיה בזרימת הדם מהבסיס לפטמה. בשיטה החדשה הבסיס מאד עבה ולא מדקקים אותו, כך שאין חשש לנמק".