ניתוח גניקומסטיה

גם לגברים יש שדיים, אך אלה אמורים להיות שטוחים ולאפשר לשריר החזה הגדול להתבלט. בעלי גינקומסטיה נמנעים מחשיפת החזה, הולכים עם חולצות רפויות לטשטוש קווי השדיים, ובטחונם העצמי יורד.

רקמת שד עודפת לגבר – גינקומסטיה יוצרת מבוכה חברתית

קיימים גורמים ידועים רבים היכולים ליצור גינקומסטיה: השמנת יתר, תרופות, סמים, בעיות הורמונליות, תורשה משפחתית, ורידים מורחבים באשכים (Varicocele) ועוד. ברוב המקרים לא נמצא גורם ברור לבעיה.

ברוב מקרי הגניקומסטיה מרכיב רקמת השד איננו גדול: בתכולת כל שד נמצא הרבה רקמת שומן ומעט יחסית רקמת שד. מצב זה קרוי פסאודו-גינקומסטיה. בכדי לפשט את ההסברים אקרא לכלל המקרים גניקומסטיה.

לגינקומסטיה קיימות מספר דרגות חומרה המציינות את כמות רקמת השד ועודפי העור בגבר (ראה פירוט בהמשך). לכל דרגה טכניקת ניתוח גינקומסטיה משלה. התוצאות של הדרגות הקלות מצויינות, של הנדירות יותר – טובות. כל הניתוחים נערכים בהרדמה כללית, משכם נע בין שעה ושעה וחצי. בדרך כלל אינם מחייבים השגחה ללילה.

גורמי סיכון עיקריים עבור תיקון שדיים בגבר הינם נטיה לדמם מוגבר (עקב נטילת מדללי דם: אספירין, ויטמינים או תרופות הומיאופתיות למשל), לחץ דם גבוה, עישון ועודף משקל. יש להפסיק לעשן ו/או להפסיק לקחת מדללי דם לפחות שבועיים טרם הניתוח. כמו-כן יש לאזן היטב את לחץ הדם טרם הניתוח. הניתוח לא יבוצע לבעלי משקל עודף ניכר: במצב זה הסיכון עולה מאד לבעיות נשימתיות אחר הניתוח, קרישי דם בוורידי הרגליים, פתיחת חתכי ניתוח, זיהומים וריפוי איטי מאד. יש לרדת טרם הניתוח למשקל רצוי ולהיות יציב עליו לפחות לשלושה חודשים.

היות והשדיים מסיימים להתפתח לאחר סיום ההתבגרות, ניתוח גינקומסטיה מתאים לכל בעל עודפי רקמת שד ושומן וללא עודף משקל מסוכן, מגיל 18. כל שינוי במשקל מעל 5 ק"ג יוכל לשנות את צורת השדיים אחר הניתוח.

בדיקות שלפני הטיפול

בייעוץ תיקון שדיים בגבר אבדוק את משקלך מול גובהך והיחס ביניהם, בכדי לוודא כי אינך במשקל יתר מסוכן לניתוח. כמו-כן אבדוק את צורת השדיים, עודפי עור ושומן קיימים ומיקומם. במידה ולא עברת בירור מקיף לגורמי גינקומסטיה אפנה אותך לבירור שכזה: באם קיים גורם גינקומסטיה והוא לא יטופל, הרי שהמצב יכול לחזור לקדמותו גם לאחר תיקון השדיים.

טרם הניתוח אסמן את עודפי רקמת השד והעור בעמידה. דרגת הגינקומסטיה תכתיב לי את שיטת הניתוח המועדפת.

סוגי הגינקומסטיה הנפוצים:

1. גינקומסטיה כפתורית:

רקמת שד ושומן מועטות, לרוב מתחת לפטמה: הדרגה הקלה ביותר. חלק ניכר מבעלי הגינקמסטיה הינם בדרגה זו. תלונתם העיקרית נוגעת ל"שפיציות" של השדיים שלהם המתבטאת בכל חולצה מעט צמודה (ומכאן הכינוי "כפתורית" = שדיים דמויי כפתור). הניתוח פשוט ועם תוצאות מצויינות.

השיטה שלי משלבת שאיבת תכולת כל שד עם הסרת עודפי רקמת שד הממוקמת מתחת לפטמה, דרך אותו חתך בתחתית כל פטמה. יתרונה הוא בהפרדה שלה מאד של רקמת השד לאחר שאיבה והסרה מדוייקת שלה, כמעט ללא שטפי דם. צלקות הניתוח מוסוות היטב בשולי כל פטמה. שיטה אינה מחייבת הותרת נקזים. לרוב, במקרים אלה, העור בגברים הינו אלסטי ובעל יכולת התכווצות טובה, ויגיב היטב לניתוח.

2. גינקומסטיה קלאסית:

רקמת שומן מרובה עם רקמת שד, שדיים ללא עודפי עור: מרבית בעלי הגינקמסטיה הינם בדרגה זו. התיקון שלה פשוט ועם תוצאות מצויינות.

השיטה המועדפת עלי היא שאיבת תכולת כל שד דרך חתך קטן בצד בית החזה. יתרונה הוא בהעדר צלקות בקרבת השדיים והיות כל צלקת קטנה ביותר (מספר מ"מ בלבד). שיטה זו מונעת עיוות צורת השד עקב הוצאת יתר של רקמה, עם פחות דימומים ואינה מחייבת הותרת נקזים. ברוב המקרים העור בגברים הינו אלסטי ובעל יכולת התכווצות טובה, ויגיב היטב לשאיבת תכולת השד. לעתים נדירות תהיה נפילה קלה של עור השד לאחר ההחלמה מהניתוח.
במקרים בהם נמושה רקמת שד לאחר השאיבה אוסיף חתך בקו העטרה התחתונה להסרה כירורגית של הרקמה שנותרה.

3. שדיים של ממש:

רקמת שד מרובה, שדיים עם עודפי עור: צורה נפוצה בקרב גברים שירדו במהירות במשקל: עור השד לא אלסטי ולא הצליח גניקומסטיה – להתכווץ. כאן, התיקון מחייב הסרת עודפי עור עם רקמת שד. אני משתמש בשיטתו של המנתח הפלסטי האמריקני ד"ר הורביץ.

גם במקרה זה תבוצע בתחילה שאיבת תכולת כל שד. לאחר מכן יוסרו עודפי העור והשד לפי שרטוט (מעין "בומרנג הפוך"). הפטמה תנוייד למקומה החדש כלפי מעלה (חץ לבן) ואילו צלקת הניתוח תמוקם בתחתית כל שד, על קו הקפל התת-שדי. לקראת סיום הניתוח מוחדר נקז בקוטר 4 מ"מ אל חלל הניתוח לכל שד לניקוז הפרשות ומניעת בצקת. בדרך כלל אני מוציא אותם כיום לאחר הניתוח.

התאוששות מהטיפול

עם סיום ניתוח גינקומסטיה עליך ללבוש מחוך מיוחד לשבוע ולא להסירו גם במקלחת. ניתן לייבשו במייבש שיער לאחר מקלחת. מחוך זה נועד למניעת הצטברות נוזלים באתרי השאיבה, בהם יש רקמות גוף פצועות אחר הפעולה. הצטברות כזו עלולה לעוות את ריפוי הרקמה ולגרור סרומה למשך זמן ארוך. רק לחץ מתמשך ולפחות של שבועיים יכול למנוע תופעות אלה.

במהלך תקופת ההחלמה אחר תיקון שדיים בגבר קיימים כאבים, שטפי דם עוריים, בצקות, נפיחויות ושינויי תחושה בעור השדיים ובפטמות. מומלץ להימנע ממאמצים לשבוע-שבועיים, ולא לשכב על הבטן לפחות לחודש.

עליך לזכור, כי צורת השדיים הסופית תראה לאחר מספר חודשים: רקמת השד מצויה בתהליכי ריפוי ובניה מתמשכים. התייצבותם אורכת זמן רב.

סיבוכי הניתוח נדירים. הם כוללים: דימום המחייב ניקוז בחדר ניתוח, סרומה, צלקות מעובות ו/או רחבות, וזיהום. כמו-כן תיתכן נפילה קלה של עור השדיים עקב אלסטיות ירודה, והיוותרות רקמת שד שתצריך ניתוח חוזר. לעתים נדירות ביותר תיתכן הסרת יתר של רקמת שד שתיצור מראה שד שקוע. לקריאה נוספת יש לפנות ללקסיקון מונחים רפואיים.