לקסיקון מונחים רפואיים

א

perforationבספרות הרפואית תוארו פגיעות באיברים פנימיים, וחדירה לחללי גוף בניתוחים שונים (פרפורציה), דוגמאת שאיבת שומן אגרסיבית בבטן או תיקון שדיים בגבר על ידי שאיבה שבוצעו על ידי רופאים לא מקצועיים שלא הוכשרו לכך. מדובר בסיבוכים קשים ונדירים ביותר שאף גרמו לתמותה.
סימני היכר: במידה ומדובר בבטן – כאבי בטן, שינויים בהרגלי היציאה, עליה בחום הגוף מעל 37.8 מעלות.
הפניה מהירה לבדיקה בבית חולים במסגרת כירורגיה כללית לשלילת פגיעה במעיים או באברי בטן אחרים.
בציור משמאל ניתן לראות אוויר חופשי בבטן (פרפורציה) עקב חדירה לא רצויה לחלל הבטן.

assymetryאסימטריה הינה שוני באיבר זוגי שנותח (דוגמת שדיים, עפעפיים, ירכיים שעברו שאיבת שומן) או שני צדדים של אותו אתר ניתוח (דוגמת חתך ניתוחי בטני). בדרך כלל קיימת אסימטריה מסויימת בכל איבר זוגי בגופנו. זהו מצב נתון וטבעי שאינו ניתן לשינוי. לעתים נדירות, בין 1-2%, האסימטריה תוחמר אחר הניתוח.
סימני היכר: שוני בצורה, אורך, רוחב, מפתח, נפח או גודל של אחד מצידי הניתוח או האיבר הזוגי.
טיפול: היות וההחלמה אינה סימטרית ואורכת זמן רב, יש להמתין מספר חודשים עד שנה בכדי לוודא האם האסימטריה משמעותית או נעלמה עם הזמן. באם האסימטירה נותרה משמעותית יהיה צורך בתיקון, כולל אפילו ניתוח מתקן. גם לאחר ניתוח שכזה עלולה להישאר אסימטריה מסויימת.

ג

זיהום לאחר יצירת גומת חן

cheekdimpleinfectionacuteזיהום לאחר יצירת גומת חן הינו נדיר. הוא קיים ב- 1% מהמקרים. זיהום גומת חן בלחי בדרך כלל נוצר בשלושה שבועות ראשונים אחר יצירת הגומה, אך תועדו מקרים בהם הוא הופיע זמן רב לאחר מכן. הסיבה לזיהום נעוצה בקיום אוכלוסיית חיידקים אלימה במיוחד בחלל הפה (נשיכת אדם מסוכנת מנשיכת כלב מסיבה זו!) והיוותרות תפר ניילון בתוך רקמת הלחי, אותו תפר היוצר ושומר על צורת גומת חן.

סימני היכר: הצורה ה"סוערת": כאב מקומי מתגבר חום גבוה, הפרשה מהחתך בלחי, אודם ונפיחות עור הלחי עם השתטחות גומת החן הקיימת. בשני מקרים תועדה פריצת מוגלה אל מחוץ לעור הלחי.
הצורה ה"שקטה": כאב מקומי והופעת גוש קטן על פני העור במקום גומת החן שנעלמה.

טיפול: מתן אנטיביוטיקה פומית ושטיפות החתך הרירית הלחי הפנימית. במידה והנפיחות / הגוש לא נעלמים יש להוציא את תפר גומת חן. באם ההוצאה מלאה גומת החן נעלמת.

במידה ונוצר פצע פתוח בעור החיצוני של הלחי עלולה להיווצר צלקת ו/או פיגמנטציה במקום. הן עלולת לבלוט לעין על פני לחי חלקה.

cheekdimpleinfectionacute  cheekdimpleinfectionsubacute

פגיעה עצבית בלחי לאחר יצירת גומת חן

cheekdimplenerveinjury1פגיעה עצבית בלחי לאחר יצירת גומת חן הינה נדירה ביותר. היא קיימת ב- 0.5% המקרים. פגיעה זו נגרמת עקב פגיעה בעצבים מוטוריים (סעיפי עצב הפנים) ו/או תחושתיים (סעיפי עצב טריגמינלי) באתר יצירת הגומה. הפגיעה עצמה אמורה לחלוף היות ובאתר יצירת גומת חן אין ענפים מרכזיים של עצבי הפנים וכמו-כן צורת יצירת הגומה הינה על ידי תפר בקוטר 3 מ"מ עם מינימום פגיעה ברקמת הלחי. ככל הנראה מקור הפגיעה נובע מהרדמה מקומית של אותם ענפים אשר לוקח לה מספר ימים לחלוף.

סימני היכר: ירידה בתחושה / תחושת נימול בלחי סמוך לזווית הפה ו/או חולשת זווית הפה באותו צד.

טיפול: המתנה בלבד. הבעיה תחלוף מעצמה, אך לאט.

skinlumps-1יצירת גושים מתחת לעור נגרמת עקב פעולת רקמות הגוף ותאי המערכת החיסונית לאחר הזרקת חומרי מילוי (תגובה לגוף זר) או עקב הרס רקמת שומן בפעולות דוגמאת מילוי שומן טבעי או ניתוחים דוגמת הקטנת שדיים (נמק שומני). יש לציין כי גם שטף דם (המטומה) שהתארגן מתחת לעור יראה כגוש תת-עורי, אך יהיה זמני ביותר. כמו-כן יכולים להיות גושים נמושים מיד לאחר מילוי קמטים או עיבוי שפתיים שירדו לאט לאחר מכן.
תגובה לגוף זר קיימת במקרה אחד מתוך 15,000 עבור חומרי מילוי נספגים, בעוד שלסיליקון במקרה אחד מתוך כמה אלפים בודדים.
סימני היכר: גושים מתחת לעור בקוטר משתנה, נוקשים, ייתכן עם אודם ונפיחות סביבם ומעט רגישות. הגושים יכולים לשנות את מיקומם עקב המשך התגובה של מערכת החיסון.
טיפול: הזרקת סטרואידים אל תוך הגושים או טיפול קצר טווח בסטרואידים דרך הפה. גם הרס מכאני (ניקור הגושים) יכול להרוס אותם.
נמק שומני קורה בשיעור עד 3% לאחר ניתוחים דוגמת הקטנת שדיים.
סימני היכר: גושים נוקשים ברקמת השד או הרקמות שעברו מילוי בשומן. תיתכן רגישות מסויימת.
טיפול: יש להמתין מספר חודשים. השומן שנהרס יפורק וייספג לאיטו. גושים קטנים ועקשניים ניתן לנסות לפרק בניקור חוזר. באם הנמק השומני מאד גדול (למשל – בהקטנת שדיים) יש מקום לשקול להסירו בניתוח.

תגובות אפשריות בניתוח גינקומסטיה

gynecomastiabreastsptosisתופעה אפשרית אך נדירה אחר הוצאה טובה של רקמת שד בניתוח גינקומסטיה, בין אם בשאיבה ו/או בהסרה כירורגית הינה צניחת שדיים מסויימת. ברוב המקרים עור החזה בגבר הינו בעל יכולות התכווצות (אלסטיות) טובה מאד ונצמד היטב לנפח הקטן של השדיים, אך ייתכנו מקרים בהם העור איננו כה אלסטי ולפיכך לא יתכווץ היטב. כתוצאה מכך תיווצר נפילה מסויימת של עור השד. למנתח אין כל שליטה על איכות עור השד והתכווצותו.

סימני היכר: קפל / בלט קל בתחתית כל שד שנוצר מספר חודשים אחר ניתוח. בדרך כלל הבעיה קלה ואינה משמעותית.

טיפול: תיקון כירורגי עלול להצריך צלקות לאורך כל השד (היות והנפילה הינה לאורך כל השד) עם מראה לא אסתטי לעין. ההמלצה – להימנע מניתוח מתקן.

תופעה נדירה בניתוח גינקומסטיה

אחד מהסיבוכים הנדירים בניתוח גינקומסטיה הינו הוצאה רבה מדי של רקמת שד, בפרט בהסרה כירורגית ללא שאיבה כלל. עם ריפוי השדיים העור נצמד לחסר ונוצר שקע לא נעים לעין ולא אסתטי באותו מקום (תמונה משמאל). תופעה זו קרויה Dish Deformity או Crater Deformity אחר ניתוח גינקומסטיה.

סימני היכר: היווצרות שקעים בשד אחר הסרת רקמת שד עם התקדמות ההחלמה. לעתים העור נצמד ממש לשריר החזה הגדול. במצב זה השקע מעמיק עם תנועת השריר.

טיפול: הפרדת ההידבקויות ומילוי שומן עצמוני של המקום בניתוח מתקן. בדרך כלל פעולת תיקון אחת אינה מספקת ויש צורך בפעולה חוזרת, היות ותאי שומן בחלקם ייספגו או ימותו.

ד

inflammation1דלקת הינה חלק טבעי מתהליך הריפוי של הגוף באתר הניתוח. בדרך כלל דלקת מופיעה בימים הראשונים לאחר הפעולה. היא נצפית כתגובה לחתך ניתוח ותפרים, תגובה לפילינג, ותגובה להזרקת חומרים אל תוך העור. הדלקת יכולה להשפיע על משך ההחלמה ועל אופי הצלקות.

סימני היכר: אודם קל מקומי על פני העור, מלווה בתחושת גרד או עקצוץ. על הרופא המטפל לוודא כי לא מדובר בזיהום: בניגוד לזיהום לא צפויה הפרשה עכורה מחתכי הניתוח או עליה בחום הגוף מעל 37.8 מעלות.
טיפול מונע: היות ודלקת יכולה להיווצר גם עקב תגובה לתפרים, יש להקפיד על הסרת תפרים בזמן באם אינם נספגים.
טיפול: מריחת משחה נוגדת דלקת פעמיים ביום לשבועיים. משחה זו בדרך כלל מכילה סטרואידים ואנטיביוטיקה בריכוז נמוך. במידה והגרד מאד מציק ניתן לקבל טיפול פומי בתרופות נוגדות דלקת או גרד.

ה

hematoma1-1דימום הינו יציאת דם מכלי הדם אל תוך הרקמה שמסביבו. גורמי סיכון עיקריים הינם נטילת מדללי דם (אספירין, קומדין) כולל ויטמינים ותרופות הומיאופתיות (דוגמת שמן דגים / אומגה 3). יש להפסיקם לפחות שבועיים טרם הטיפול או הניתוח, אלא אם נמסר אחרת ע"י הרופא.

סוגי הדימום העיקריים:

1. שטף דם קל בעור. דימום בכמות לא רבה אל הרקמות והעור. הינו תופעת לוואי טבעית אחר טיפולי הזרקות וניתוחים שונים.
סימני היכר: צבע כחול המתחלף לירוק, צהוב עד שנעלם לחלוטין. יכול להתפשט על איזור נרחב
טיפול: קומפרסים קרים בלבד. שטף הדם יעלם מעצמו תוך כשבוע-שבועיים.

2. שטף דם גדול אחר ניתוח. קורה בשכיחות נמוכה בטווח 0.5% עד 1%. הדימום קורה בשעות הראשונות שלאחר הניתוח ומאובחן על ידי הצוות הרפואי.
סימני היכר: נפיחות העולה במהירות ובאופן משמעותי, עם תחושת מתח וכאבים במקום (למשל אחר הגדלת שדיים או מתיחת עפעפיים); ייתכן גם טפטוף דם בלתי פוסק.
טיפול: אם התקדמות הדימום מהירה ואגרסיבית – חזרה לחדר ניתוח, פתיחת אתר הניתוח בהרדמה כללית או טשטוש, ניקוי המקום ועצירת הדימום. במידה ומדובר בחלל סגור גדול (דוגמאת כיס שד הגדלת שדיים) נותיר נקז, בדרך כלל ליממה.
אם הדימום הנצפה הינו מאד איטי ולא בכמות גדולה, מספיקה הכנסת נקז. במקרים עוד יותר קלים – קומפרסים קרים ומעקב בלבד.

דימום פנימי משמעותי אחר מתיחת עפעפיים, או Retrobulbar Hematoma הינו נדיר ביותר (כ- 0.04%). במקרה זה הדם המצטבר מאחורי גלגל העין ויכול ליצור לחץ שיוביל לירידה בראיה ואף עיוורון. מעבר לפתיחת תפרי הניתוח ייתכן ויהיה צורך בטיפול תרופתי דרך הווריד להורדת הלחץ בארובת העין.

דימום תוך כדי יצירת גומת חן בלחי מתבטא בנפיחות עולה במהירות בלחי. הינו נדיר (0.5%). נובע מפגיעה בעורקיק בלחי. טיפול: לחץ מקומי מתמשך עד לעצירת הנפיחות. עקב הנפיחות תהליך יצירת גומת החן מופסק. לאחר ההחלמה משטף הדם ניתן לחזור ליצירת גומת חן בלחי.

פגיעה ברקמת השד באופן מאסיבי (דוגמת הקטנת חזה, תמונה משמאל) או פגיעה בפטמה (תיקון פטמה שקועה) יכולות לשבש את מבנה השד האחראי על ייצור והזרמת החלב. זו תוצאה החייבת להילקח בחשבון בניתוחים מסוג זה. הגדלת שדיים והרמת שדיים לא אמורות לשבש מבנה זה ולכן לא אמורות לפגוע בהנקה.
יש לזכור, כי היכולת להניק אינה מובטחת גם בשדיים שלא עברו כל ניתוח.

ז

infetion1הזיהום הינו צמיחת חיידקים גדולה באתר הניתוח. שכיחות זיהום משמעותי אחרי ניתוח היא מ- 0.5% בניתוחים דוגמת הגדלת שדיים ומתיחת פנים ועד 3% בניתוחי מתיחת בטן. בדרך כלל היא מופיעה בין שבוע לשלושה שבועות לאחר הניתוח. הזיהום יכול להופיע בקו התפרים ולהשפיע על משך ההחלמה מהניתוח, על אופי הצלקות ועל צורת האיבר המנותח (דוגמת סחוס בהצמדת אוזניים: זה יכול להתעוות עקב זיהום, או זיהום ארובת העין לאחר ניתוח אף; סבוכים אלה נדירים ביותר).
סימני היכר: העור אדום, חם ורגיש למגע (עד לידי כאב). תיתכן הפרשה עכורה מחתכי הניתוח. כמו-כן צפויה עליה בחום הגוף מעל 37.8 מעלות.
טיפול מונע: בזמן הניתוח (שנעשה בתנאים סטריליים) ניתנת אנטיביוטיקה דרך הווריד המכסה את טווח החיידקים השכיחים על פני העור. בדרך כלל לאחר הניתוח אין צורך בטיפול אנטיביוטי נוסף.
טיפול: לקיחת תרביות מהפצע או מההפרשות הקיימות והתחלת טיפול אנטיביוטי דרך הפה.
אם הזיהום משמעותי ו/או קיים בנוכחות שתל סיליקון (דוגמת שתל סיליקון בשד) יהיה צורך באשפוז בבית חולים למתן טיפול אנטיביוטי דרך הווריד. לעתים נדירות ביותר יהיה צורך בהוצאת שתל הסיליקון בניתוח נוסף עקב הזיהום. במקרה זה יהיה ניתן לבצע ניתוח מתקן להכנסה חוזרת של השתל תוך מספר חודשים עד שנה, בתנאי שאין כל סימן לדלקת או זיהום ובתרביות חוזרות שנלקחו מהאזור אין צמיחה של חיידקים. יש לציין, כי במידה ונמצא זיהום משמעותי בניתוח הראשון בו הוחדר שתל הסיליקון, הסיכון לזיהום חוזר יכול להגיע ל- 10% עד 50%.

ח

breakdown-1פתיחת שולי חתך ניתוח נגרמת עקב מגוון גורמים, בהם מתח קיים על חתכי הניתוח, דימום פנימי, זיהום, נמק, מחלות רקע דוגמת סכרת, תרופות דוגמת סטרואידים והקרנות בעבר באתר הניתוח. פתיחת שוליים תיתכן בכל סוג ניתוח, דוגמת הקטנת חזה, הרמת חזה וגם ניתוח עפעפיים. לעתים, הפתיחה נובעת מאיחור בהחלמת החתך והוצאת תפרים לפני כן.
פתיחת חתכי ניתוח אחר ניתוח הגדלת חזה קשורה למתח על עור השד בשילוב עישון. במקרה הגדלת סנטר – גם תנועתיות איזור ההגדלה בשילוב מתח קיים יכולה לגרום לכך.
סימני היכר: לאחר הסרת תפרים חלק משולי החתך נפתח. ייתכנו דימום קל מקומי, הפרשות ואודם.
טיפול: אם הפתיחה טריה (פחות מ- 6 שעות) ומלווה בדימום ננסה לסגור אותה מחדש על ידי הדבקה או תפירה של ממש.
אם הפתיחה ישנה יותר ומלווה בסימנים מחשידים לדלקת או זיהום נטפל בה באופן שמרני (ללא ניתוח): ראשית, בדלקת / זיהום שנוצרו. לאחר מכן – לפי פרוטוקול הטיפול בפצע.

כ

מתי יופיעו כתמים לאחר טיפול עור?

hyperhypopigmentationבשכבות העור העמוקות קיימים תאי הצבע, המלנין, אשר מגיבים לקרינת השמש בייצור יתר של צבע. באנשים כהי עור הם שטחיים יותר. הפילינג גורם קילוף כימי של שכבות העור השטחיות וחושף את השכבות העמוקת יותר לאור השמש. חשיפת אותן שכבות לאור שמש תיתכן עבור כל צלקת בעור או עור דק דוגמת העור המצוי על גב האף.
חשיפה לא מבוקרת לשמש וללא מסנני קרינה גבוהים לאחר פילינג תגרום ייצור יתר של צבע והתכהות צבע העור שעבר קילוף, בפרט בבעלי עור כהה.

סימני היכר: התכהות העור שעבר פילינג, עור צלקת ניתוח או עור האף לאחר ניתוח אף.
טיפול מונע: שימוש במסנני קרינה גבוהים (SPF 50) והימנעות מחשיפה לאור שמש ישיר לפחות בשנה הראשונה לאחר הפעולה.
טיפול: מריחת משחות הבהרה (איזומד, רטאוויט) עד לקבלת צבע זהה לעור מסביב.

פגיעה עמוקה יותר משכבת תאי הצבע (חתך עמוק ורחב, פילינג עמוק) למעשה הורסת את תאי צבע באיזור ומותירה עור בריפוי ללא תאי צבע. זו הסיבה להיווצרות כתמים בהירים בעור לאחר פילינג או צלקות ניתוח חסרות צבע. בבעלי עור כהה הבעיה משמעותית יותר היות וחסר הצבע בולט מאד על רקע  העור הכהה.

סימני היכר: היווצרות עור בהיר באתר פילינג ועור צלקת ניתוח.
טיפול מונע: בקרה קפדנית על מהלך הפילינג העמוק.
טיפול: אין משחות ליצירת עור כהה יותר. ניתן על ידי קעקוע רפואי להכהות את הכתמים לצע דומה לצבע הסביבה.

נ

נמק נגרם מפגיעה באספקת דם לעור ולרקמה הרכה מתחתיו, המועתקים ממקומם הטבעי למקום חדש (דוגמת עור מאחורי האוזניים partialareolanecrosisבמתיחת פנים פטמה בהקטנת שדיים ועור במרכז בטן תחתונה בניתוח מתיחת בטן). מימדי הנמק בדרך כלל מוגבלים וקטנים. תופעה זו נדירה וקורית בשכיחות של 0.5% עד 1% מהניתוחים.

גורמים עיקריים: עישון כבד, מרקם עור גרוע (דוגמת הצטלקויות אקנה קשות) מימדים גדולים של אתר הניתוח (דוגמת שדיים גדולים וצנוחים מאד), בעיות בזרימת הדם למקום, וטיפול הקרנות בעבר. לא ניתן לצפות מראש את כל גורמי הסיכון להתהוות הנמק.
סימני היכר: העור משנה צבעו לסגול-כחול כהה, ובהמשך לשחור עם התקשות הדרגתית. תיתכן פעירת שולי חתך הניתוח במקום.
טיפול: בדרך כלל שמרני עם הטריה של המוקד הנמקי לפי צורך. לאחר ההטריה ייחבש המקום בחבישות סופחות נוזלים ומפרקות רקמה נמקית דוגמת הטיפול בכוויות. במקרים נדירים יהיה צורך בניתוח גדול יותר, כולל הטריה מאסיבית. מקרים אלה יצריכו אשפוז וטיפול בבית חולים. הטיפול בנמק יכול להאריך את תקופת הריפוי, ועשוי להצריך ניתוחים מתקנים. התוצאה האסתטית הסופית יכולה להיות פחות טובה מהרצוי, אך אין למנתח שליטה על כך.

drainsנקז הינו צינור ארוך בקוטר 4 מילימטרים, גמיש, המוחדר אל חלל הניתוח במטרה לנקז הפרשות המצטברות שם ועלולות להפריע למהלך הריפוי הטבעי. הנקז מחובר בקצהו למיכל עגול גמיש, השואב את ההפרשות על ידי מנגנון ואקום חד-כיווני מחלל הניתוח לתוכו.
ריקון הנקז אמור להתבצע במידה והתמלא או לאחר יממה.
ירידה בכמות ההפרשות אל מתחת ל- 30 סמ"ק ליממה תאפשר את הוצאת הנקז. לעתים נדירות תיווצר סרומה לאחר הוצאת הנקז. זו תחייב ניקוז נוסף.

קשיי נשימה (במידה ואין גורם דוגמת אסתמה, עישון כבד או אי ספיקת לב) נובעים מחסר אוורור מספק של הריאות לאחר ניתוח בהרדמה כללית ממושכת. גם ניתוח מתיחת בטן יכול לגרום לקשיי נשימה עקב הידוק שרירי הבטן, עליה בלחץ התוך-בטני והגבהת הסרעפת (תמונה למטה). נשימה שטחית ולא מלאה יכולה מצידה לגרום לדלקת ריאות. התופעה נדירה וניתנת למניעה.
סימני היכר: נשימה שטחית, רדודה, מלווה בעליה בחום הגוף מעל 37.8 מעלות תוך זמן קצר אחר הניתוח.
טיפול: מיד אחר הניתוח הצוות הרפואי ינחה אותך לבצע תרגילי נשימה דוגמאת ניפוח בלון, שיעול וכיוח או נשיפה אל תוך מכשיר מיוחד. כל זאת בכדי להעלות את נפח הריאות באופן יזום. במידה וקיים רקע המצריך טיפול (דוגמת אסתמה) יבוצע הטיפול לפני ואחרי הניתוח (דוגמת אינהלציות).

rectiplication

ס

seromaהסרומה הינה הצטברות נוזלים סטריליים באתר הניתוח, בו נוצר חלל פוטנציאלי (דוגמת מתיחת בטן – בין עור הבטן לשרירים, הגדלת שדיים – בין השד לשריר או בין השריר לבית החזה). היא יכולה להופיע לאחר ההחלמה הראשונית מהניתוח. שכיחותה הכללית היא בטווח 0.5% עד 1% מהמקרים. נפוצה במתיחות בטן אחר ירידה במשקל (עד 10% מהמקרים).
סימני היכר: נפיחות עולה באיטיות באתר הניתוח, עם תחושת נוזלים במקום.
טיפול: שאיבת הנוזלים שלא בניתוח, במרפאה, עם מחט דקה. ייתכן שיהיה צורך במספר שאיבות עד שהניקוז הטבעי של הגוף ישתלט על ההפרשה. במקרים נדירים יהיה צורך בהכנסת נקז לריקון המוקד. הנקז יישאר לפחות למספר ימים.

פ

facialpalsy2חולשת שרירים בפנים נובעת מפגיעה באחד מענפי העצבים המניעים את שרירי הפנים עקב ניתוח / פעולה לעומק הרקמה (דוגמת מילוי שומן טבעי) או טיפול בוטוקס.

חולשת שרירים עקב טיפול בוטוקס נובעת מהתפשטות החומר לעבר מקומות לא מתוכננים עקב לחץ מקומי או פעילות פיזית מאומצת שבוצעו זמן קצר לאחר הטיפול.
סימני היכר: צניחת גבה, צניחת עפעף, צניחת זווית פה ואפילו קשיי בליעה. תלוי באתר הטיפול בבוטוקס.
טיפול: מעקב בלבד. היות ואפקט הבוטוקס הפיך לחלוטין הרי שהחולשה תחלוף תוך מספר שבועות עד מספר חודשים לאחר הטיפול.

חולשת שרירים עקב ניתוח / פעולה לעומק הרקמה נדירה ביותר. העצבים הפגיעים ביותר הם עצב השפה התחתונה ועצב הגבה (מתיחת פנים – פגיעים שני העצבים, הרמת גבות – פגיע עצב הגבה). יש לציין כי חולשה זמנית נצפית בחלק מניתוחי הפנים והצוואר ונובעת מהשפעת חומרי ההרדמה על העצבים לאחר הניתוח. הפגיעה יכולה להיות קבועה ובלתי הפיכה בין 1% ל- 0.1% מסך כל המקרים.
סימני היכר:
1. פגיעה בעצב השפה התחתונה יכול לגרום לנפילת זווית הפה ועיוות של השפה התחתונה בזמן חיוך, אכילה ודיבור.
2. פגיעה בעצב הגבה יכולה לגרום לחוסר יכולת להרים את הגבה בצד הפגוע ולפיכך ליצור א-סימטריה בולטת בין הגבות.
טיפול: קודם כל המתנה, לפחות של ששה חודשים. בדרך כלל (בפרט באשר לעצב השפה התחתונה) לא מדובר בחיתוך העצב אלא משיכה שלו, בצקת או מתח החולפים במהלך תקופה זו. השיפור הדרגתי.
טיפול במקרה של פגיעה לא הפיכה בעצב הגבה: הרמה קבועה של הגבה הפגועה או הרמה על ידי החלשת שריר המצח של הגבה השניה על ידי בוטוקס. שתי אופציות טיפוליות אלו ישפרו את האיזון בין הגבות שגם במצב טבעי אינן באותו גובה.

herpesהרפס וירוס סוג 1 (Herpes Virus Type I), האחראי ל"פצעי החום" בשפתיים ובפנים קיים ב- 80% מהאוכלוסיה. הוא מועבר בקלות היות וליותר משליש מהנדבקים כלל אין סימני הדבקה והם מעבירים אותו בלא ידיעתם.
התפרצות הרפס יכולה בהחלט לקרות עקב פגיעה בשלמות העור, כמו במהלך ניתוחי פנים, מילוי קמטים, עיבוי שפתיים ופילינג.
סימני היכר: הופעת שלפוחיות מרובות באתר ההופעה הקודמת של ההרפס, עם גירוי ואודם מקומיים.
טיפול מונע: כל מי שדיווח על התפרצויות הרפס בעברו ומועמד לאחד מהטיפולים שהוזכרו למעלה באתר ההתפרצות חייב בטיפול מונע בזובירקס. זה יינתן במשחה או כטיפול תרופתי, לפי חומרת ההתפרצויות בעבר. הטיפול ניתן שלושה ימים טרם הפעוה ושלושה ימים אחריה.
טיפול בהתפרצות: טיפול תרופתי מלא בזובירקס. יש לשקול ניקוז זהיר של שלפוחיות גדולות ומאד מפריעות.

ע

נפילה חוזרת, מהירה, של מעטפת העור לאחר ניתוח נגרמים או טיפול בחוטים כתוצאה מתכונות העור והתורשה. תופעות אלה יכולות לקרות תוך כמה חודשים אחר הניתוח.
נפילה חוזרת של העור נצפית באחוזים בודדים בניתוחי פנים דוגמת מתיחת פנים והרמת גבות (2%). האחוזים עולים כאשר מדובר במתיחת פנים על ידי חוטים.
הסיבה העיקרית היא מרקם עור לא תקין: עור לא אלסטי, עם נזקי שמש וחריצים מרובים. עור כזה ייתן תוצאות בינוניות ומטה בניתוחי הפנים וטיפולי חוטים. מצד שני, גם עם מרקם עור הנראה תקין, לא ניתן לחזות אם ועד כמה תופעה זו תהיה משמעותית.
סימני היכר: נפילה חוזרת של עור הפנים שנותח, קווי חריצים חדשים, שקעים וקפלים חדשים.
טיפול מונע: במידה ואובחן עור עם מרקם לא תקין מומלץ להתחיל בטיפולים לעור, דוגמת קרמים מזינים ופילינג. רק לאחר קבלת מרקם עור טוב יותר ניתן יהיה לבצע ניתוח.

טיפול: אם הנפילה משמעותית ומפריעה – מתיחת העור בניתוח מתקן (כולל צלקות חוזרת במקום) לאחר ביצוע פילינג מכין. לגבי חוטים – טיפול נוסף תוך חודש עד שלושה חודשים.

skinsurfaceirregularitiesשקעים וקפלים בעור נוצרים עקב החלמה לא אחידה של הרקמה מתחת לעור באתר הניתוח, בפרט לאחר שאיבת שומן ותיקון שדיים בגבר בשאיבה. חלקים מאתר הניתוח נרפאים מהר יותר מאחרים, ונצמדים טוב יותר למעטפת העור. תופעה זו אינה בשליטת הרופא ולא ניתן לצפות אותה מראש.
סימני היכר: שקעים בעור המתהווים מספר חודשים אחר הניתוח. ייתכנו קפלי עור שהם עור שלא הצליח להתכווץ כראוי אחר פעולות השאיבה.
טיפול מונע: מיד אחר הניתוח חבישות לחץ מיוחדות (דוגמת המחוך אחר שאיבת שומן או לאחר תיקון שדיים בגבר) , כשבוע אחר הניתוח עיסוי לימפתי (עיסוי רקמות עמוקות) המונע ריפוי לא אחיד של הרקמה מתחת לעור ומוריד בצקת.
טיפול: לשקעים – ניתוח מתקן של שאיבת שומן, או מילוי בשומן עצמוני. ייתכן שילוב של הניתוחים. לקפלים – הסרת בניתוח, דוגמת מיני-מתיחת בטן אחר שאיבת שומן מהבטן.

פגיעה במבנה האוזניים לאחר ניתוח הצמדת אוזניים

earswelling1פגיעה במבנה האוזניים לאחר ניתוח הצמדת אוזניים ייתכן עקב מבנה האוזן עצמה הקשה לתיקון, דימום, המפריד בין סחוס האוזן ליתר הרקמות ועלול ליצור צמיחה לא תקינה שלו, זיהום הסחוס, היכול להרוס אותו ולעוות את צורתו ו/או ניתוק חלק מהתפרים להצמדת האוזן.
סימני היכר: אובדן קווי המתאר האופייניים לאוזן, מלווים בהתנפחות, אודם ורגישות.
טיפול: לפי הגורם. ניקוז המטומה, טיפול אנטיביוטי וניקוז זיהום או חידוש התפרים המצמידים. יש לציין כי לא תמיד התיקון יחזיר לאוזן את צורתה הטבעית לאחר מכן.

epiphora1באופן טבעי תיתכן דמעת (Epiphora) זמנית לאחר ניתוח עפעפיים. דמעת זו נגרמת עקב הפרעה בניקוז הדמעות בשל בצקות בעפעפיים ובלחמית מצד אחד, וגירוי להפרשת יתר של דמעות מצד שני.
הפרעה ממושכת יותר למערכת ניקוז הדמעות יכולה להיגרם עקב משיכת עפעף תחתון (מערכת ניקוז הדמעות לא צמודה לעין).
סימני היכר: דמעת תמידית עם תחושת גוף זר וגירוי.
טיפול מונע: ראה טיפול מונע למשיכת עפעף תחתון.
טיפול: ראה טיפול למשיכת עפעף תחתון. מקרים בהם הדמעת לא ניתנת לתיקון תוך תיקון עפעף משוך יופנו לבדיקה וטיפול רופא עיניים.

eyeallergy1יובש זמני בעיניים לאחר ניתוח מתיחת עפעפיים שכיח ביותר. יובש או דלקת עיניים אלרגית ידועים יכולים להחמיר לאחר ניתוח מתיחת עפעפיים. לכן, יש לדווח בייעוץ הראשוני על כל בעיה ידועה בעיניים, דוגמת יובש, דמעת, רגישות יתר, אלרגיה, שימוש בתרופות, חסימה בדרכי הדמעות, פזילה, לחץ תוך עיני, קטרקט והפרעות בראייה. באם קיימת בעיה עינית יהיה צורך בבדיקה והמלצות רופא עיניים לגבי כדאיות הניתוח.
סימני היכר: תחושת יובש בעיניים, גירוי דוגמת גוף זר בעין. ייתכן אודם בעיניים.
טיפול: טיפות עיניים לשמירה על לחות העין ("דמעות מלאכותיות"), משחה אנטיביוטית דוגמת סינתומיצין 5% ללילה לאותה מטרה. במקרי דלקת יינתנו טיפות עיניים מיוחדות, דוגמת דקסאמיצין.
ב- 1% מהמקרים נמשכת בעיית היובש בעיניים גם לאחר ההחלמה מהניתוח. מקרים אלה יופנו לבדיקה וטיפול רופא עיניים.

ראיה כפולה (Diplopia) זמנית תיתכן לאחר ניתוח עפעפיים. היא נגרמת עקב בצקת הרקמות שנותחו וחומרי ההרדמה המקומית. היא חולפת מהר.
ראיה כפולה ממושכת נדירה מאד. היא נגרמת עקב פגיעה בשרירי העין, בפרט בשריר התחתון (שריר Inferior Oblique) במתיחת עפעפיים תחתונה.
סימני היכר: בפגיעה בשריר התחתון – ראיה כפולה במבט כלפי מעלה ולצד.
טיפול מונע: זיהוי השריר בניתוח.
טיפול: לרוב – מעקב בלבד. רוב המקרים נרפאים מעצמם. מקרים בהם ההפרעה נמשכת מעל 6 חודשים יופנו לבדיקה וטיפול רופא עיניים.

תחושת גירוי המזכירה גוף זר בעיניים יכולה להופיע בשבועיים בראשונים אחר ניתוח עפעפיים. שכיחותה בין 2% עד 6%. היא נגרמת עקב בצקת בעפעפיים ובלחמית העין (Chemosis) הגורמת להפרעה זמנית בתפקוד העפעוף וזרימת נוזל הדמעות על העין. תיתכן גם עקב משיכת עפעפיים תחתונים כלפי מטה אחר ניתוח.
סימני היכר: אודם, גירוי בלובן העין, דמעת, סגירת עיניים לא מלאה (בפרט בשינה), טשטוש ראיה זמני.
טיפול: טיפות עיניים לשמירה על לחות העין ("דמעות מלאכותיות"), משחה אנטיביוטית דוגמת סינתומיצין 5% ללילה לאותה מטרה. במקרים מאד חמורים תבוצע הפניה לבדיקה וטיפול רופא עיניים כמו-כן.

ectropionמשיכת עפעפיים תחתונים כלפי מטה (Ectropion) אחר ניתוח עפעפיים, היא תוצאה של רפיון שרירים ורצועות של העפעפיים התחתונים. לא ניתן לצפות מראש את כל גורמי הסיכון למניעת תופעה זו.
סימני היכר: חשיפת לובן העין (Scleral Show), ייתכן עם חשיפת פנים העפעף התחתון (הלחמית). בצקת מקומית עם רפיון שרירים יכולים ליצור זאת גם באופן זמני. ייתכנו יובש או דמעת של העין ותחושת גירוי.
טיפול מונע: במידה ואובחנה הבעיה טרם הניתוח יבוצע בניתוח הידוק רצועות ושרירי העפעף התחתון למניעת משיכתו.
טיפול: עיסוי שטח כל עפעף תחתון יומיומית עם משחת עיניים נגד דלקת, מספר פעמים ביום, ממרכז הפנים כלפי חוץ. העיסוי יפחית את הבצקת ויאיץ את תהליך החלמת העפעף. בביקורות החוזרות ייבדק קצב הריפוי של העפעף. במהלך תקופה זו ניתן לטפל ביובש בטיפות עיניים לשמירה על לחות העין ("דמעות מלאכותיות"), ומשחה אנטיביוטית דוגמת סינתומיצין ללילה לאותה מטרה.
ב- 1-2% מהמקרים יהיה צורך בניתוח מתקן למשיכת העפעף התחתון למרות הכל.

milia1-1ציסטות בעפעפיים (Milia) נוצרות עקב חסימת בלוטות חלב בעפעפיים בשל גדילת עור מהירה סביב לתפרי ניתוח עפעפיים, בפרט אם התפרים נותרים במקום זמן רב מדי.
סימני היכר: ציסטות עגולות, קטנות, בצבע לבן.
טיפול: הסרת הציסטות תוך שימוש במחט עדינה.

צ

celluliteצלוליט הוא מצב קיים בטרם הניתוח (אפילו באופן קל) ובא לידי ביטוי בעור לא חלק, עם שקערוריות ושקעים, באזורי גוף שונים ("עור תפוז"). הוא נגרם עקב מבנה עור ושכבת שומן שטחי דקים מאד, אל מול שכבת השומן העמוקה העבה. מעטפת העור הדקה יכולה שלא להתכווץ יפה אחר שאיבת שומן ואז קיימת החמרה במראה הלא חלק שלה. תופעה זו אינה בשליטת הרופא ולא ניתן לצפות אותה מראש.
סימני היכר: הדגשת יתר של פני שטח הלא-חלקים לאחר הניתוח.
טיפול: היות והגורם לצלוליט נעוץ במבנה העור עצמו, לא ניתן להעלים את התופעה.חבישות לחץ (דוגמת מחוך לאחר שאיבת שומן) ועיסוי לימפתי (עיסוי רקמות עמוק) יכולים למתן מעט את המצב.

scarhypertrophicהצלקת הרצויה הינה פס מעט בהיר / מעט כהה על פני העור, שטוח ודק. לעתים, בטווח 0.5% עד 2% מהמקרים, קיימת הצטלקות פחות מוצלחת המצריכה טיפול נוסף. זאת, עקב תכונות ההצטלקות של עור המנותח/ת (לדוגמה: נטיה להצטלקות, החלמה ידועה איטית של פצעים, עישון כבד). אם אין היסטוריה מוכחת של ריפוי צלקות בעייתי, לא ניתן לחזות כיצד יתרפאו הצלקות.
סימני היכר:
1. צלקת בולטת (היפרטרופית): נוקשה, אדומה ומגרדת, אך עדיין בקו חתכי הניתוח.
צלקת בולטת מאד (קלואידית): נוקשה, אדומה ומגרדת, צומחת אל מעבר לקו חתכי הניתוח.
2. צלקת מתרחבת: בפרט במוקדים בהם העור נמתח (מפרקים, תחתית השדיים, גב, בטן). תהליך ההתרחבות קורה לאט. הצלקת דקה בדרך כלל.
טיפול:
1. לצלקות הבולטות: משחות נגד צלקות (קלו-קוט, מדרמה, סטרואידים מקומיים), יריעות סיליקון הנצמדות לצלקת, חבישות לחץ והזרקת סטרואידים אל תוך הצלקת. הסיליקון והסטרואידים מעלים פירוק רקמת צלקת ומורידים ייצור רקמה זו. יעילות הטיפולים אינה מוחלטת. ייתכנו מצבים בהם ההצטלקות הלא תקינה תחזור.
2. לצלקת המתרחבת: ללא צורך בטיפול, אם ההתרחבות של מספר מילימטרים. אם ההתרחבות גדולה יותר, ניתן לשקול ניתוח נוסף לצמצום רוחב הצלקת. לא תמיד יצליח, שכן המתח שגרם לצלקת להתרחב עדיין נותר.
עוד לגבי צלקות ניתן לקרוא בדף טיפול בצלקות המצוי באתר.

ק

dvtהיווצרות קרישי דם בוורידי הרגליים גוררת "פקקי" דם קרוש בתוך הוורידים. קרישי הדם יכולים להיווצר בוורידים העמוקים ו/או השטחיים. תיתכן היווצרות קרישי דם בוורידים בכל מקום בגוף, אך המקום הנפוץ ביותר הינו בחלק התחתון של הרגל. קרישי הדם נגרמים עקב האטה בזרימת הדם במקום. האטה זו יכולה להיגרם מעליה בלחץ התוך בטני (כמו במתיחת בטן), היעדר תנועה (כמו שכיבה ממושכת במיטה), בעיות כלי דם ידועות בעבר, עישון כבד יחד עם נטילת גלולות נגד היריון או עודף משקל. ייתכן שילוב של גורמים. תופעה זו הינה נדירה ביותר, אך מסוכנת ומחייבת אשפוז לטיפול בבית חולים.
סימני היכר: התנפחות הרגל יחסית לשניה (תמונה מימין), מלווה בכאב מסויים ורגישות בשרירי השוק, בפרט בכיפוף כף הרגל לפנים.
טיפול מונע: בזמן הניתוח ולאחריו אנו מקפידים על מניעת הצטברות דם בוורידי הרגליים על ידי שימוש בשרוולי לחץ מתנפחים לסירוגין בשתי הרגליים עד לניידות מלאה, שכיבה עם הרגליים מורמות, חבישת גרבי לחץ אלסטיים וניוד מלא של המטופל/ת מוקדם לאחר הניתוח ובמהלך תקופת ההחלמה כולה.
טיפול: אנו נפנה אותך לבית חולים, שם תבוצע בדיקת אולטרא-סאונד מיוחדת לוורידים (דופלקס) לווידוא הממצא. במידה ואושרה האבחנה, יהיה צורך באשפוז בן מספר ימים בו יותחל טיפול תרופתי לדילול הדם. מטרת הטיפול הינה למנוע את המשך התפשטות הקריש או יצירת תסחיפים לריאות. הטיפול לדילול הדם נמשך כחצי שנה.

cornealinjuryפגיעה בקרנית נגרמת עקב מגע עם חומרי חבישה, כלי ניתוח ו/או תפרים במהלך ניתוחי פנים דוגמת מתיחת עפעפיים או מתיחת פנים. פגיעה שטחית אינה נדירה.
סימני היכר: כאב בקרנית, גירוי, טשטוש ראיה.
טיפול: משחת עיניים אנטיביוטית דוגמת סינתומיצין 5% וסגירת העין לפחות ליומיים. מקרים עם כאבים וגירוי ניכרים יופנו לבדיקה וטיפול של רופא עיניים.

ר

eyelasheslossנשירת ריסים לאחר ניתוח מתיחת עפעפיים היא נדירה. נשירת הריסים נגרמת עקב חתכי הניתוח קרובים לקו הריסים או עקב פגיעת חום, במהלך תהליך עצירת שטפי דם. דלקות עיניים כרוניות וזיהומים יכולים להחמיר אותה. לרוב, הריסים יכולים לצמוח מחדש.

ש

תנוך אוזן משוך כלפי מטה

faceliftpixieearsחתך ניתוח מתיחת פנים מצוי קדמית, מתחת ומאחורי תנוך כל אוזן. עקב כך עלולים להיווצר שינויים בצורת התנוך עקב מיקום חתך לא נכון ביחס למיקום התנוך. ב- 1% עד 3% מהמקרים קיימים שינויים כאלה.

סימני היכר: תנוך אוזן משוך כלפי מטה (Pixie Ears) או מקופל כלפי מעלה.

טיפול: יש להמתין לפחות שלושה חודשים עד לריפוי מלא של חתכי הניתוח וספיגת כל הבצקות. באם קיים עדיין שינוי ניכר במבנה התנוך יש לתקנו בניתוח נוסף.

בנוסף, תיתכן היצרות תנוך האוזן לאחר תיקון תנוך האוזן עקב חור עגיל שהתארך.

סימני היכר: תנוך אוזן צר יותר יחסית למה שהיה טרם הניתוח.

מניעה: סגירת החתך בצורת Z לשמירה על רוחבו של תנוך האוזן.

טיפול: יש להמתין לפחות שלושה חודשים עד לריפוי מלא של חתכי הניתוח וספיגת כל הבצקות. באם קיים עדיין שינוי ניכר במבנה התנוך יש לתקנו בניתוח נוסף.

facelifthairlossחתכי ניתוחים דוגמת מתיחת פנים והרמת גבות מצויים, לפחות בחלקם, בתוך השיער או על הקו ממנו השיער מתחיל לצמוח. עקב כך ב- 1% עד 3% מהמקרים יש נשירת שיער מאתר הניתוח עקב פגיעה בזקיקי השיער ו/או שינוי מיקום קו השיער (דוגמת הזזת קו הפאות לאחור בגברים לאחר מתיחת פנים).
סימני היכר: חסר שיער באתר הניתוח, צמיחת שיער לא רצויה על חתכי הניתוח.
טיפול מונע: למניעת נשירת שיער – חיתוך במקביל לצמיחת זקיקי השיער.
טיפול: אחר נשירת שיער – מעקב. לרוב, חלק מזקיקי השיער יצמחו שוב.
אחר שינוי קו השיער – טיפול נקודתי בשיער הלא-רצוי.

מהי מחלת מונדור?

mondordiseaseמחלת מונדור (על שם המנתח שזיהה אותה לראשונה ב- 1939) הינה פקקת ורידים שטחיים של השד וקיר בית חזה קדמי. המדובר בארוע מאד נדיר לאחר הגדלת חזה, מסיבות לא ברורות. ייתכן ועקב טראומה בשילוב דלקת מקומית.

סימני היכר: כאב פתאומי על פני העור של קדמת בית החזה והשד, לעתים ממוקם לשטח ספציפי. ייתכנו אודם מקומי או נוקשות רגישה דמויית מיתר (תמונה משמאל).

טיפול: משככי כאבים וקומפרסים חמים. אל חשש! הבעיה תחלוף מעצמה, אך לאט.

implantלא ניתן לצפות בוודאות את אורך חיי השתל המוכנס בניתוח הגדלת שדיים ומתי יעלה הצורך להחליפו. לפי מחקרים שונים הסבירות לכך נעה בין 3% ל- 15% בלבד. השתלים החדשים הם בעלי סיכויים נמוכים יותר לדליפה, קרע או בלאי: הם בנויים עם מעטפת עבה וחזקה ומלאים בסיליקון ג'ל צמיג. אין צורך להחליף את השתלים באופן מונע. ניתן לבדוק מה מצבם באמצעות בדיקת שדיים תקופתית שנתית בידי כירורג או כירורג פלסטי.
סימני היכר: שינוי במבנה השד, מראה מרוקן יותר, תחושת אי-נוחות. בחשד לכך עלייך לפנות לבדיקת כירורג פלסטי או כירורג שד, ולבצע בדיקת אולטרא-סאונד של השדיים. לפי צורך תופני אף לבדיקת MRI.
טיפול: במידה ונמצא בלאי, הדבר יחייב החלפת השתל בחדר ניתוח בהרדמה כללית. קיימת אחריות לכל החיים על השתלים מטעם חברת השתלים. במידה שיעלה הצורך להחליפם, תספק אותם חברת שתלים ללא תשלום. יתר עלויות הניתוח אינן באחריותה.

capsularcontractionהקופסית הינה רקמת חיבור הצומחת באופן טבעי סביב שתל הסיליקון לאחר ניתוח הגדלת חזה , ומבודדת אותו מהגוף. התקשות קופסית נגרמת עקב התעבותה (ייצור יתר של רקמת חיבור) סביב השתל.
סימני היכר: קיימות ארבע דרגות התקשות. שתי הראשונות הן קלות והשד מעט מוצק יותר, אך ברמה שבדרך כלל אינה מפריעה למטופלת. בדרגות הקשות יותר ששכיחות היווצרותן היא בין 3% ל-5%, נקראת התופעה התכווצות קופסית. התכווצות הקופסית יכולה לגרום לכאבים, לעיוות צורת השדיים, לאי נוחות או כאב במגע וחוסר יכולת לשכב על הבטן. היא יכולה לקרות בכל עת, באחד השדיים או בשניהם. תופעת ההתקשות וההתכווצות הינה תופעה שהרופא לא יכול לשלוט בה, ולא ניתן לצפותה מראש.
טיפול:
1. השארת המצב הקיים ללא טיפול, באם אינו מפריע.
2. טיפול לא ניתוחי באמצעות מסאז', אולטרא סאונד ותרופות אנטי דלקתיות, כאשר סיכויי הצלחת הטיפול ויכולתו להביא לריכוך הקופסית משתנים ממטופלת למטופלת ועומדים על כ-50%.
3. ניתוח מתקן, בו מסירים את הקופסית באופן חלקי או מלא, מוחלף השתל ומשנים את מיקומו מעל או מתחת לשריר. סיכויי חזרת הקופסית אחרי ניתוח כזה זהים לסיכויי היווצרות הקופסית בניתוח הראשון, כלומר בין 3% ל-5%.

implantrotationשתל סיליקון יכול, לעתים נדירות (0.4% מהמקרים) להסתובב סביב עצמו לאחר הגדלת חזה. הדבר נכון לשתל אנטומי (דמוי אגס) וגם לשתל רגיל (דמוי כיפה) עם מילוי יתר ופרופיל גבוה. מצב זה אינו מסוכן בריאותית.
סימני היכר: שינוי בצורת השד, ללא אי-נוחות או כאב מיוחד.
טיפול: מסאז' ידני לסיבוב השתל למקומו ללא ניתוח. לעתים קרובות התוצאה מוצלחת. מאידך, התופעה יכולה לחזור על עצמה בעתיד, להטריד ולהצריך ניתוח מתקן. בניתוח יש לשקול החלפת השתל לאחר או להדק את הכיס בו שוכן השתל.

implantripplingsהסיליקון בתוך כל שתל סיליקון הינו צמיגי, אך אינו מוצק. היות ושתל הסיליקון נמצא במצב אנכי רוב הזמן (עמידה, ישיבה) הסיליקון יתרכז בחלקו התחתון ואילו חלקו העליון יתרוקן. בדרך זו ייווצרו קפלים או קמטים בחלק העליון. קפלים אלה אופייניים לכל שתל, בכל צורה, מכל סוג ובכל גודל, כולל שתלים אגסיים (אנטומיים), אם כי אצל האחרונים יהיו פחות (הסיליקון צמיגי יותר). תופעה זו אינה מסוכנת. מידת הופעת הקפלים אחר ניתוח הגדלת שדיים אינה ניתנת לחיזוי ואינה בשליטת הרופא.
סימני היכר: מראה ו/או מישוש קפלים על פני חלקו העליון של השד.
טיפול: על ידי ניתוח מתקן דוגמת החלפת השתלים, שינוי מיקום השתלים (מעל או מתחת לשריר). כמו-כן ניתן להשתמש במילוי שומן טבעי ואף מילוי בחומצה היאלורונית לעיבוי שקעי הקפלים.

ת

כיצד נזהה תגובה אלרגית לטיפול?

allergyskinתגובה אלרגית קוראת עקב פעולת המערכת החיסונית כנגד חומרים שהוחדרו לעור או מתחתיו: דוגמת חומרי אלחוש (לידוקאין), בוטולינום וחמרים נלווים אליו, וחמרי מילוי. התגובה נדירה מאד ונעה בין 1:10000 ל- 1:15000 מקרים ופחות. היות ואינה צפויה אין לרופא המטפל כל יכולת למנוע אותה מראש.

סימני היכר: בדרך כלל התגובה הינה עורית: גרד, אודם ונפיחות המתחילים זמן קצר אחר הפעולה. לעתים נדירות מאד התגובה עלולה להפוך לכלל גופית ולהתבטא בהרגשה רעה כללית, קוצר נשימה וירידה בלחץ דם (שוק אנאפילקטי). מקרה נדיר מסוג זה מחייב הפניה דחופה לבית חולים להמשך טיפול.

טיפול: תרופות נוגדות אלרגיה. במקרים חמורים יותר – מתן סטרואידים דרך הפה. מקרי שוק אנאפילקטי יטופלו בחדר מיון באדרנלין, אינהלציה וסטרואידים.

facesensoryinnervation-1התחושה השטחית בסביבת חתכי הניתוח יכולה להשתנות עקב הניתוח (לדוגמא: בסיס השד והפטמה בהגדלת שדיים, חתך ניתוח מתיחת בטן). לרוב, קיימת ירידה בתחושה עקב פגיעה בעצבוב העור במקום (עקב הניתוח). לעתים רחוקות יותר יש תחושת יתר. בדרך כלל התחושה חוזרת תוך מספר חודשים עד שנה. קיימים ניתוחים בהם שינויי התחושה נפוצים (דוגמת ניתוח מתיחת בטן ושאיבת שומן). במקרים נדירים קיים אובדן תחושה גם באתרים הסמוכים לניתוח (דוגמאת ירכיים קדמיות במתיחת בטן). אובדן תחושה לצמיתות מצוי באחוזים בודדים של המקרים. למנתח אין שליטה על שינויים אלה, היות והם נובעים מעצם הניתוח (חיתוך העור).
בניתוחי מתיחת פנים והרמת גבות ב- 2% עד 5% מהמקרים תיתכן ירידה לא הפיכה בתחושה במוקדים מסויימים בפנים (במתיחת פנים – תנוך האוזן, בהרמת גבות – עור המצח והקרקפת). כמו-כן תיתכן, בהתאמה, תחושת "מתח" בפנים וצוואר או במצח לזמן ארוך. היא סובייקטיבית ולא באה לידי ביטוי חיצוני.
סימני היכר: במקרה ירידה בתחושה – העור "רדום" או יש "נימול" בנגיעה. במקרה תחושת יתר – "זרמים" ואי-נוחות למגע. ייתכן שילוב בין התחושות.
טיפול: המתנה בלבד. כאמור, התחושה אמורה לחזור ברוב המקרים.

pulmonaryemתסחיפים הם גושים קטנים העשויים מקריש דם שהתפרק, הנסחפים עם זרם הדם. סכנתם העיקרית נעוצה ביכולתם לחסום כלי דם קטנים, דוגמאת העורקיקים בריאות. ייתכנו מקורות אחרים לתסחיפים, דוגמאת שומן (בפרט בשאיבות שומן מעל 5 ליטרים). הגורם העיקרי לתסחיפים הינו קרישי דם בוורידי הרגליים. ארוע היווצרות התסחיפים נדיר ביותר, אך מסוכן מאד ומחייב טיפול מהיר במסגרת אשפוז בבית חולים.
סימני היכר: קוצר נשימה הולך וגובר, דופק לב מהיר, ייתכן עם סימני פקקת ורידית.
טיפול מונע: ראה הטיפול בקרישי דם בוורידי הרגליים. למעשה, הטיפול בהם נועד למנוע התפתחות מצב זה.
טיפול: בחשד לאבחנה – אשפוז מהיר בבית חולים, טיפול נוגד קרישה ואף פירוק כימי של התסחיפים (במידה והם גדולים). האשפוז יסתיים רק לאחר השלמת הטיפול בתסחיפים.